אהבה אסורה

Part 14

'נקודת מבט אלמוג'

"הכול ,אני רוצה לדעת איך זה קרה, איך הרגשת ,מה עשית ואיך את ,עכשיו", פירטתי לה ועצרתי לרגע ואמרתי "חשוב לי לדעת את זה", היא שאלה בסקרנות "למה זה כל כך חשוב לך", עניתי "כי את חשובה לי", היא התחילה לספר "טוב ,אני ושיר רקדנו עם כולם וזה ופתאום הרגשתי שמישהו נצמד אליי ואז ראיתי שזה הוא והבנתי שהוא שיכור אז פשוט זזתי ליד שיר ,אחרי זה שהוא ישב לידנו בשולחן הוא שתה מלא באמת וזה חרפן אותי איך שהוא התנהג והוא התגרה בי בשולחן אז התעצבנתי כי יש לי פתיל קצר כמו שאתה כבר יודע והלכתי לשירותים, סתם רציתי להירגע רגע ולצאת", היא נעצרה לרגע והיה נראה שקשה לה לדבר על זה ואמרתי לה "אתה רוצה להמשיך ,את לא חייבת אם את לא יכולה", ענתה "אני רוצה, זה חשוב לי", המשיכה "ואחרי ששטפתי את הפנים שמעתי את הדלת נפתחת ועידן נכנס ונעל אחריו את הדלת ואני כאילו לא הבנתי כלום באותו רגע ,אז אמרתי לו מה אתה עושה ואז הוא התחיל להתקרב אליי והוא פשוט העיף אותי לקיר ", ראיתי את השפה שלה רועדת במשפט האחרון שאמרה ופשוט חיבקתי אותה ,"אני בסדר" אמרה, משכה בכתפיה והמשיכה "והוא התחיל לגעת בי ו ולנשק אותי ואני פשוט לא יכלתי לעשות כלום חוץ מלצרוח", שאלתי "מישהו שמע אותך", ענתה "כן, היו דפיקות על הדלת וצעקתי אבל הוא נישק אותי וסתם לי את הפה ואז הוא הרים לי את השמלה והתחיל לגעת לי בחזה", היא התחילה לבכות וחיבקתי אותה,נשמתי אותה הכי קרוב אליי ואמרתי לה "אני אוהב אותך, מאמי שלי", כל כך כאב לי לשמוע את זה, יכולתי לשמוע את הכאב מהקול שלה .

היא שמה את ראשה על החזה שלי למשך כמה דק ושנינו ישבנו בשקט, נתתי לה את הזמן שלה לספר ,לא רציתי להעיק עליה ,היא התרוממה והמשיכה בסיפור "ואז ,פשוט מצאתי את עצמי עומדת לבד ושיר באה אליי ומאור נכנס והתחיל לפרק אותו במכות ושיר הוציאה אותי משם ופשוט כולם היו אחריי אז שיר העיפה את כולם ואז מאור בא ", שאלתי "איך חזרתן הביתה", ענתה "מאור החזיר אותנו ולא רציתי שהוא יוריד אותי בבית כי ידעתי שאור בבית ועוד אתם שם והייתי נראית נורא ,אבל שיר אמרה לי שאני חייבת כי אחרת אור יחשוד שלא חזרתי הביתה ,אז פשוט היא תיקנה לי את האיפור ואז עלינו", עניתי "מאמי שלי,את עברת את זה ,את גיבורה", ענתה "עברנו את זה, ביחד", המשיכה "בלעדיכם זה היה אחרת", עניתי "בשבילך אני אוריד גם את הירח ,עוד לא הבנת את זה", שאלתי והיא חייכה אליי ,שאלתי אותה "אבל איך את הרגשת באמת ,בפנים", ענתה ״חרא ,כל הלילה בכיתי אחרי הבית חולים ,גם כשהיינו בסופר בכלל לא רציתי ללכת ,רציתי רק להיות בחדר מתחת לשמיכה ואפילו אמרתי לשיר שבכל מקרה אחר הייתי אפילו מתרגשת ללכת רק איתך לאנשהו לבד,אבל באותו יום זה היה פשוט סיוט עבורי", עניתי "את לא יודעת מה עבר עליי כשראיתי אותך ככה, כשאיבדת שיווי משקל כמעט איבדתי את עצמי ,כל כך פחדתי שיקרה לך משהו,לא הבנתי מה קרה לך" אמרתי וליטפתי את פניה, "ואחרי זה ששמעתי שעברת את מה שעברת, כל מה שעבר לי בראש זה איך לא הייתי לצידך כשזה קרה ,איך נתתי שכזה דבר יקרה לך", ענתה "אלמוג אנחנו לא היינו באותו הזמן בכלל באינטרקציה ,אז זה ברור שלא היית שם ככה או ככה זה היה מסיבה של השכבה, אתה לא צריך להאשים את עצמך בזה כי אתה לא אשם", עניתי כועס על עצמי "אני בן זונה ,בן זונה על זה שנתתי שמשהו כזה יקרה לך", היא חיבקה אותי ואמרה "די מאמי זהו בוא נסגור את הנושא , אתה לא בן זונה ואתה לא עשית שום דבר לא בסדר אז תפסיק להאשים את עצמך", נישקתי אותה ונשכבנו שתינו על הספה מחובקים, מנסים להוריד מעלינו את כל הדברים.