we're not done

התחלה חדשה // 1

חמש שנים עברו...

חמש שנים.

זה היה קשה גם להיונג'ין וגם לפליקס להאמין שעבר כל כך הרבה זמן מאז שפליקס חלה, מאז שהיונג'ין נפרד ממנו, מאז שפליקס עזב את ביתו של היונג'ין ביחד עם אחיו ויונג סון והילדה שלה, זואי.

פליקס הרגיש שהוא לא יכול להישאר עם היונג'ין באותו בית אחרי שהוא נפרד ממנו ושבר את ליבו, אחרי שהוא הבטיח שהם ישארו ביחד לאורך כל הדרך, הוא שבר את ההבטחה ואת ליבו של הצעיר ממנו.

אז פליקס החליט לעזוב.

וכמובן שזה היה לו קשה, אבל הוא עשה את זה בכל זאת.

"זואי! בואי חמודה!" צעק פליקס בחיוך והסתובב במהירות, תפס את זואי בידיו והרים אותה במהירות, סובב אותה באוויר ואז נשק ללחי שלה בחוזקה. דגדג אותה במהירות לפני שהוריד אותה והיא רצה לספה.

פליקס הוציא שוקולד מהמגירה ועצר במקומו, הוא הסתכל עליו בדממה וחשב על היונג'ין, זה הזכיר לו אותו כל כך.

"היונג! אתה בא?!" צעקה זואי בבלבול, פליקס חזר למציאות ורץ לסלון.
"אני בא זואי!" אמר פליקס בחיוך ורץ לספה ונתן לזואי את השוקולד.

____

עם הזמן פליקס מצא עבודה טובה, וגם יונג סון ומין קיונג, והם חיו ביחד חיים נוחים וטובים.

אבל משהו תמיד היה חסר לפליקס, וזה היה האהבה שהוא קיבל מהיונג'ין.

הוא רצה להרגיש הכל שוב, את החום הזה בלב שלו, אבל הוא הניח שזה לא יקרה בקרוב.

____

"היונג! הייתי ילדה טובה היום בגן! אפשר בבקשה שנלך לאכול גלידה?" שאלה זואי בפרצוף חמוד וניסתה לשכנע את ההיונג שלה.

"היית ילדה טובה?" שאל פליקס בחיוך והרים את זואי לזרועותיו, "כן!" ענתה זואי בחיוך מתרגש. "שיחקת יפה עם החברים שלך בגן?" שאל פליקס בחיוך וזואי הנהנה בהתרגשות. "אכלת את כל האוכל שאמא הכינה לך?" שאל פליקס וזואי צווחה והנהנה.

"אז הולכים לגלידה!" ענה פליקס בחיוך והסתובב עם זואי באוויר.

"לכי לשים נעליים ונצא" אמר פליקס בחיוך וזואי רצה לחדר שלה להביא נעליים.

"מין קיונג!" צעק פליקס ומין קיונג יצא מהחדר שלו, פליקס הסתכל עליו בחיוך ועל כמה שהוא גדל, "תקרא לאחותך ויונג סון, יוצאים לאכול גלידה" אמר פליקס בחיוך ומין קיונג חייך והלך לחדר של מי קה ויונג סון.