we're not done

הפתעה // 2

פליקס פתח את עיניו בבוקר וראשו כאב, ואני מתכוונת לזה.

הוא התפתל במיטה וניסה להירגע.

כשהכאב חלף הוא קם מהמיטה בישנוניות, בדק את השעה על השעון קיר ופער את עיניו בבלבול.

והשעה הייתה אחת וחצי!

פליקס היה מופתע שהוא התעורר מוקדם יחסית ללילה הקודם שבו הוא שתה הרבה, אבל לא היה לו אכפת, הוא רק רצה לצחצח שיניים במהירות ולהוציא כבר את הטעם של האלכוהול מהפה שלו.

אחרי שהוא עשה את אירגוני הבוקר שלו הוא יצא לסלון והיה מופתע לגלות שג'יסונג, מינהו, אייני, סונגמין, צ'אנגבין וצ'אן יושבים שם בסלון, מחכים לו עם אחיו ויונג סון וזואי הקטנה.

"בנים..?" שאל פליקס בבלבול וחשב שהוא הוזה, "יונגבוק, אנחנו צריכים לדבר איתך על משהו" אמר צ'אן במבט רציני וקם על רגליו.

פליקס הביט לשעון ורק אז הבין שהוא מאחר לעבודה, הוא פער את עיניו ורץ לחדר, התלבש במהירות ווצא מהחדר כשהוא עדיין נועל את נעליו תוך כדי ריצה למטבח.

"אפשר מאוחר יותר? סליחה אני פשוט מאחר לעבודה!" צעק פליקס בקול מובך ולקח חטיף ובקבוק מים, יצא מהבית שלו בלי לחכות לתשובה מהבנים ההמומים ורץ במהירות למכונית שלו.

פליקס נסע במהירות לעבודה שלו וקילל את עצמו על זה שהוא מאחר.

"שיט.." מלמל פליקס ועצר באור אדום, "הבוס יגמור אותי!"

כל מה שהוא יכל לעשות זה לבקש מאלוהים שהבוס שלו עוד לא הגיע.

כשהוא סוף סוף הגיע הוא יצא מהמכונית במהירות הוא רץ לתוך הבניין ובין האנשים, הוא נכנס למשרד עם המון שולחנות של עובדים אחרים והניח את החפצים שלו על השולחן שלו, ומיד התחיל לרוץ למשרד של הבוס שלו.

בדרך הוא התנגש בגבר גבוה, שניהם נאנחו כשגופם פגע ברצפה והגבר הגבוה מיד נעמד.

פליקס לא ראה את פניו של הגבר ולא היה לו אכפת מי הוא, הוא רק רצה להגיע למשרד של הבוס שלו.

"פאק.." מלמל פליקס וקבר את פניו בידיו ונאנח ביאוש.

"אחח, אתה בסדר? תזהר לאיפה אתה הולך ילד!" הקול הזה.. הוא כל כך מוכר...

אבל לפליקס לא היה אכפת כרגע. הוא הושיט את ידו והגבר עזר לו לקום.

"אני לא ילד, וסליחה שהתנגשתי בך" אמר פליקס וניקה את המכנס שלו, "זה בסדר".

'למה הקול הזה כל כך מוכר..?'

פליקס הזיז את שיערו מפניו והגבר ראה אותן, אבל פליקס הסתכל לכיוון אחר ולא ראה את פניו של פליקס.