we're not done

אני מצטער // 31

"יונגבוקי~" היונג'ין רטן בפעם המיליון למשמע השם של הצעיר ממנו.
זה לא הוא שקרא לו והוא לא ידע מה קורה...

"מי זה..?" היונג'ין שאל בבלבול וסוף סוף פתח עין אחת.
ואחרי שעשה את זה, הוא צרח וכיסה את הגוף העליון שלו ושל פליקס והצמיד את הצעיר ממנו אליו הכי מהר שיכל.

"את משוגעת?! מה את עושה פה?!"
"אתה מוכן לסתום?! אתה רוצה להעיר אותו בצעקות?!".
"יונג סון! אתה לא יכולה פשוט להיכנס ככה לחדרים של אנשים!-" "אשמתי שלא נעלתם את הדלת?" היונג'ין שתק והביט בצעירה ממנו בהלם

"את נורמלית?!"
"פעם אחרונה שבדקתי, כן."

"מה את עושה פה?!"
"כולם קוראים לכם לצאת לסלון לדבר. קדימה אנחנו מחכים.
אל תתעכבו אחרת אני יכעס."

היונג'ין הנהן וניער את פליקס, נישק אותו, דגדג אותו ואז הוא סוף סוף התעורר. "מה אתה רוצה?!"

"סתכל מאחורייך."
פליקס סובב את ראשו ופגש בפניה הרכות של יונג סון שחייכו עליו בנעימות.
"יונג סון!" פליקס צווח ומשך את הצעירה ממנו לחיבוק. "צ'יל צ'יל פליקס!" היא צחקקה

"קדימה, תתארגנו וצאו לסלון בבקשה. תרצה את אחותך הגדולה."

"אבל אני יותר גדול ממך!"

"לא, אני הבוגרת כאן. עכדיו קדימה תתחיל להתארגן." פליקס הביט בה בהלם כשהיא יצאה מהחדר והשאירה אותם שם לבד.

"מה קרה הרגע?"
"אלוהים יודע.."

היונג'ין הרים את עצמו בכוח מהמיטה והסתכל על פליקס שלא זז. "למה אתה מחכה?" פליקס הסמיק.. 'להגיד לו..? לא להגיד?' "א-אממ אני לא ממש מצליח.. לקום?". היונג'ין חייך חיוך מופתע ופליקס הסמיק עוד יותר
"למה לא אמרת? בוא ואני יעזור לך." פליקס חייך במתיקות ונתן להיונג'ין להרים אותו לאמבטיה

<<<<>>>>

"זה חם!" פליקס צווח וזז אחורה.
הוא הצמיד את גבו לגופו הערום של הבוגר ממנו ותפס בשרירים שלו בחוזקה.

אם אתם טועים מה לעזעזל הוא עושה, אז הוא מנסה להתחמק מהמים החמים שנוזלים על הרצפה של האמבטיה

היונג'ין הסתכל על פליקס בהערצה, איך בן אדם כל כך מושלם יכול להיות קיים?!

"אתה שלי" היונג'ין לחש בחיוך. "כולך שלי. כל חלק קטן בגוף היפה שלך שייך לי."

"אפילו הציפורניים על הידיים היפות האלה שלך שלי" היונג'ין המשיך.

היונג'ין סובב את פליקס, "אפילו הריסים הארוכים והיפים האלה שייכים לי." על המשפט הזה הוא עטף את ידו מסביב למותניו של פליקס והצמיד אותו אליו.