"ליסה, אני יצא הביתה עכשיו." פליקס אמר בחיוך ואסף את החפצים שלו מהשולחן שלו,
"אתה יוצא מוקדם?"
"אהא, אני לא מרגיש ממש טוב."
"או אוקיי.. תרגיש טוב!" ליסה עידדה אותו בחיוך חמוד ושלחה נפנוף,
"פייניטיג!" פליקס צווח בחיוך והתחיל לעשות את דרכו החוצה.
"הראש שלי.." פליקס לחש וכיווץ את עיניו בכאב.
"אחח.." פליקס מלמל וניער את ראשו.
והוא התקדם לעבר היציאה באיטיות.
"אדוני." הוא קד לשומר בחיוך ופתח את הדלת, "יום טוב!" הוא אמר בחיוך והתחיל לעשות את דרכו למכונית שלו.
ממש שנייה לפני שהוא פתח את הדלת של המכונית שלו, הוא שמע קול עוצר אותו. "פליקס!" פליקס סובב את ראשו במהירות ובהה בגבר המוכר רץ לעברו,
"כ-כן היונג'ין? הכל טוב?" פליקס שאל בחיוך מבולבל וביישן,
"למה אתה עוזב מוקדם? הכל בסדר? אתה מרגיש טוב?" היונג'ין הפציץ את פליקס בשאלות ולא נתן לו זמן לענות
"כן כן! היונג'ין, תרגע." פליקס אמר בחיוך,
"אני בסדר!" הוא המשיך, "אני פשוט לא הרגשתי טוב, אז חשבתי ללכת הביתה כי אם אני חולה אני לא רוצה להדביק את האנשים האחרים שלידי." פליקס אמר בחיוך,
'איזה מתחשב..'
"א-אה.." היונג'ין לחש, "אתה צריך משהו? אתה צריך תרופות? מישהו שידאג לך? אתה מרגיש טוב יותר?"
"ה-היונג'ין אני בסדר" פליקס ענה בחיוך מנומס וקד. "אני ילך עכשיו." פליקס לחש ופתח את המכונית.
"פליקס." היונג'ין עצר אותו, "תתקשר אליי אם אתה צריך משהו, כל דבר!" היונג'ין אמר והביא לפליקס פתק עם המספר שלו.
פליקס התחיל לקבל פלשבקים מאותו הלילה בבר, איפה שהיונג'ין הציל אותו.
הוא הביט בפתק בחיוך ומשך את היונג'ין לחיבוק
"תודה!" הוא אמר בקול מעודד וחייך חיוך גדול.
"אני ילך עכשיו."
ועם זה הוא יצא לדרכו, והשאיר מאחוריו את היונג'ין המוסמק.
היי פיפול!
לא לשכוח להצביע אחרת טוב אמ- לא יהיה לי מוטיבציה לכתוב
YOU ARE READING
we're not done
Любовные романыספר המשך לספר 'צריך אותך!'. כולם כבר יודעים את הסיפור 🦫 מכיל ועלול להכיל: - סמאט - אלכוהול - סמים (?) אם ההזהרות לא מוצאות חן בעיניכם בבקשה אל תקראו! הספר הזה שלי, אני כתבתי את כולו והזכויות שמורות לי, לא להעתיק. כל מה שכתוב כאן על הדמויות לא קשו...
