עבר שבוע, ופליקס לא שמע מילה מהיונג'ין.
הבוגר לא הגיע לעבודה, לא ביקר את פליקס, לא התקשר, ואפילו לא השאיר הודעה.
פליקס לא ידע מה להרגיש, הוא חשב שהוא והיונג'ין השלימו. אבל עכשיו הוא הבין שהוא כנראה טועה.
הימים העיקו עליו, הם עברו כל כך לאט שזה הפך את כל העניין גרוע וכואב יותר.
'מה חשבתי בכלל..'
פליקס הגיע למסקנה שהוא צריך לשחרר מהבוגר ממנו והפעם באמת. אבל הפעם הוא לא כעס.
הפעם הוא לא כעס, הוא פעם היה עצוב.
...
"ארוחת ערב מוכנה!" פליקס צעק ושמע את האחים שלו, יונג סון וזואי רצים כולם למטה.
"מה אוכלים?" מין קיונג שאל וכולם התיישבו מסביב לשולחן.
"ספגטי. מצטער, אני פשוט לא מרגיש כל כך טוב להכין משהו אחר." פליקס אמר והגיש צלחות.
"זה בסדר היונג, כל מה שאתה מכין טעים." מין קיונג אמר בחיוך ופליקס צחקק במבט עייף.
אפילו בלילות הוא בקושי ישן, זה היה קשה כשגעגוע שטף אותו שוב ושוב ולא נתן לא מנוחה.
"לילה טוב זואי, אני אוהב אותך." פליקס לחש ונשק לראשה של הצעירה. הוא כיסה אותה בשמיכה ובזהירות יצא מהחדר שלה.
"מי קה?" פליקס שאל ונכנס לסלון.
"כן?" מי קה שאלה וקמה מהספה. "בואי, נלך לישון." פליקס אמר ומי קה הנהנה כמו ילדה קטנה.
בימים האחרונים אחרי שנודע לפליקס איך מי קה מרגישה בלעדיו הוא בילה איתה הרבה הרבה יותר זמן. לפעמים הוא אפילו נרדם איתה.
ואולי זה נראה מוזר, אבל בשביל מי קה ופליקס זה היה נורמלי. ופליקס יותר שמח מלעשות את זה, כי זאת אחותו. שהוא גידל.
"בואי." פליקס לחש וכיסה את אחותו הקטנה.
הוא נאנח. "מי קה.. אני רוצה שתדעי כמה אני מצטער על איך שהתנהגתי בזמן האחרון. אני מצטער שנעלמתי בלי להודיע. אני מצטער שבקושי ביליתי זמן איתך, ושהדאגתי אותך. זה לא יקרה שוב." פליקס לחש ומי קה חייכה והנהנה.
והם נרדמו.
פליקס התעורר לדפיקות על הדלת כניסה של הבית.
הוא פקח את עיניו והביט במי קה הישנה, וקם מהמיטה בזהירות ובשקט ורץ לבדוק מי דופק בשעה כל כך מאוחרת.
"מי זה?" פליקס שאל והבין שהוא דיבר בשקט מידי, כי מי שהיה בצד השני לא שמע אותו.
פליקס גלגל עיניים ונאנח וסובב את המנעול, פתח את הדלת, ו....
"היונג'ין?!" פליקס לחש ופער את עיניו.
היונג'ין חייך ופתח את ידיו, ופליקס בהתחלה לא ידע איך להגיב, אבל כשהשיג בחזרה את העשתונות שלו הוא קפץ על היונג'ין ועטף את ידיו מסביב לעורף שלו ומשך אותו לחיבוק ונשיקה באותו הזמן.
היונג'ין נאנח לשפתיים של פליקס מעל שלו וחיבק אותו מהגוף התחתון.
הם נשארו ככה ואכלו אחד את השני למשך דקות ספורות עד שהתנתקו לאוויר ובהו אחד בשני.
"ה-היונג'ין חזרת.." פליקס לחש בחיוך וליטף את פניו של הבוגר ממנו.
היונג'ין חייך ומשך את פליקס לנשיקה ומיד הרים אותו בסגנון קואלה והלך איתו לחדר של הצעיר.
"בייבי.." פליקס לחש בחיוך כשהיונג'יון הניח אותו בעדינות על המיטה ועלה מעליו.
"התגעגעתי אלייך כל כך." היונג'ין לחש ונשק לצווארו של פליקס באיטיות. פליקס נאנח.
"ג'יני.." הוא מלמל והיונג'ין נשק לשפתיו והתחיל להוריד את הנשיקות למטה במורד גופו.
פליקס גנח בלחישה כשהיונג'יון הוריד את המכנס של הצעיר והתחיל לעשות היקים בצדדים של היריכיים הפנימיים של פליקס.
"היונג'ין בעד-עדינות!" פליקס צווח והיונג'ין צחק בקול מושך והפך את פליקס לשבת עליו.
"התגעגעתי אלייך כל כך שכמעט השתגעתי, שלא תשאיר אותי תלוי ככה עוד פעם." פליקס לחש ומשך את היונג'ין לנשיקה.
היונג'ין צחקק וחיבק את פליקס בחוזקה.
"גם אני התגעגעתי אלייך." היונג'ין לחש.
סורי שזה קצרררר אוהבת אותכםםם
YOU ARE READING
we're not done
Любовные романыספר המשך לספר 'צריך אותך!'. כולם כבר יודעים את הסיפור 🦫 מכיל ועלול להכיל: - סמאט - אלכוהול - סמים (?) אם ההזהרות לא מוצאות חן בעיניכם בבקשה אל תקראו! הספר הזה שלי, אני כתבתי את כולו והזכויות שמורות לי, לא להעתיק. כל מה שכתוב כאן על הדמויות לא קשו...
