כשפליקס נכנס לבניין של העבודה שלו הוא הסתכל סביב ונאנח, הוא התחיל לשנוא את המקום הזה מאז כל מה שקרה.
"ליסה?" פליקס שאל בחיוך קטן ונעמד ליד שולחנה של ליסה, "יונגבוק! אתה באת היום?! אני שמחה לראות אותך!" ליסה חייכה וקמה לחבק את פליקס.
פליקס נאנח ונשען טיפה על ליסה לפני שהוא שחרר ורץ לחבק גם את רוזה.
כשהוא הגיע לשולחן שלו הוא התיישב ופתח את המחשב רק לראות שאין שום עבודות לעשות כרגע. הוא היה מבולבל, 'פספסתי שבוע! איך אין
שום עבודות?', לפני שפליקס הספיק למצוא הסבר הוא שמע קול מוכר קורא לו
"פליקס? הגעת היום?" פליקס נאנח והסתובב להסתכל על היונג'ין, "כן אדוני, הגעתי." היונג'ין חייך בערמומיות והתקרב יותר לשולחן, "אדוני?" פליקס הסמיק והזיז את ראשו להסתכל בחזרה על המחשב.
"מי עשה את כל העבודות שלי?" פליקס שאל והחזיר את מבטו לשל היונג'ין, "אני ביקשתי ממישהו לעשות אותן בשבילך. לא רציתי שיהיה עלייך עומס שתחזור."
"לא היית צריך."
"זה בסדר," היונג'ין אמר בחיוך ופליקס חייך גם כן.
היונג'ין הסתובב ללכת אבל נעצר וסובב את ראשו בחזרה אל פליקס, "תבוא אליי למשרד בהפסקה שלך, בסדר?" היונג'ין ביקש ופליקס הנהן.
______
פליקס מלמל מילים מרגיעות לעצמו כשעשה את דרכו למשרד של היונג'ין. למשרד של הבוס שלו.
"תנשום עמוק, תנשום עמוק ותרגע. הכל טוב." פליקס לחש ונכנס למעלית.
הוא לחץ על הכפתור לקומה החמישית וחיכה שהיא תעלה, "אתה בסדר אתה עושה מצוין פליקס רק תרגע." פליקס מלמל בחיוך ויצא מהמעלית.
הוא התקדם באיטיות לסוף המסדרון ולדלת הגדולה העשויה מעץ מפואר.
כשהוא הגיע הוא דפק על הדלת בהיסוס ושמע אישור לפתוח אותה.
"אדוני? קראת לי?" פליקס שאל בפנים מוסמקות ונכנס למשרד. היונג'ין צחקק והנהן, "שב." הוא הורה והצביע על הכיסא מולו.
פליקס התיישב בזהירות והסתכל על היונג'ין פותח מגירה, "קח." הוא אמר ונתן לפליקס שוקולד. הוא הכיר אותו טוב מידי.
"ת-תודה.." פליקס אמר בחיוך והסתכל על השוקולד בידו, הכניס אותו לפה באיטיות ועשה קשר עין ישיר עם היונג'ין.
שניהם הביטו אחד בשני במבט מלא תשוקה ופליקס הרגיש שהפגישה הזאת תסתיים במשהו לא קדוש.
"מה אתה צריך?" פליקס שאל בחיוך מנומס והזדקף, "אני לא צריך כלום בייבי.." היונג'ין לחש את המילה האחרונה אבל פליקס שמע טוב מאוד והסמיק כל כך חזק שהוא היה צריך להחביא את פניו בידיו.
"רק רציתי לראות שאתה בסדר" היונג'ין אמר בחיוך ושחרר את פליקס, פליקס הנהן וקם ורץ מחוץ לחדר ולמטבח.
"פאק פאק פאק! מפגר! למה הסמקת?!" פליקס התבכיין וירד על ברכיו להתנשף.
"פליקס?" "היונג'ין!" "מה אתה עושה?" "כ-כלום!" פליקס נעמד בחיוך ורץ להרתיח מים.
"הממ.." היונג'ין הנהן והתיישב על כיסא.
פליקס התיישב על השיש והסתכל על היונג'ין ועל תווי פניו הנאים.
היונג'ין צחקק וקם ממקומו והתחיל להתקדם אל פליקס.
כשהוא הגיע אל היעד הוא הסתכל על פליקס בחיוך והניח את שתי ידיו בצדדים של פליקס.
פליקס העביר את עיניו משפתיו של היונג'ין לעיניו הלוך ושוב.
היונג'ין התחיל לקרב את ראשו לשל פליקס ובדיוק אז המים סיימו לרתוח ונתנו לפליקס תירוץ נהדר לדחוף את היונג'ין ולרוץ למים.
פליקס הוציא קפה וסוכר מהארון והכין קפה במהירות.
ברגע שהוא סיים הוא הבין כמה דבילי הוא נראה מול היונג'ין, הוא שונא קפה.
"ממתי אתה שותה קפה?" היונג'ין שאל בחיוך משועשע ונשען על השיש, "ל-למה אתה מתכוון, אני אוהב קפה" פליקס אמר בחיוך מאולץ ושתה שלוק גדול מהקפה וניסה לשמור על פנים ישרות, אבל בפנים הוא מת מגועל.
היונג'ין הרים גבה ונתן לפליקס כוס מים ופליקס מיד שתה אותה ועשה קול הקאה מרוב גועל.
היונג'ין צחק בקול ופליקס החמיץ פנים, "אל תצחק עליי!" פליקס התבכיין ונאנח.
היונג'ין לקח מפליקס את הקפה ושתה אותו באיטיות.
פליקס הסמיק והזיז את ראשו, "אני יחזור לעבודה עכשיו." הוא לחש והסתובב ורץ מחוץ למטבח.
אנשים סליחה שלוקח לי זמן להוציא פרקים!
איימ סו סורייייי
לא לשכוח להצביע זה עוזררר
YOU ARE READING
we're not done
Romanceספר המשך לספר 'צריך אותך!'. כולם כבר יודעים את הסיפור 🦫 מכיל ועלול להכיל: - סמאט - אלכוהול - סמים (?) אם ההזהרות לא מוצאות חן בעיניכם בבקשה אל תקראו! הספר הזה שלי, אני כתבתי את כולו והזכויות שמורות לי, לא להעתיק. כל מה שכתוב כאן על הדמויות לא קשו...
