"אתה רוצה לצאת איתנו היונג?" מין קיונג שאל ונעמד מול פליקס שישב עם רגליו מקופלות על המיטה.
"לאיפה?" פליקס שאל והרים את ראשו אל מין קיונג. "מועדון." מין קיונג ענה ופליקס נאנח.
"אתה יודע שאני כבר לא הולך למקומות כאלה מין קיונג.." פליקס לחש והניח את ראשו על רגליו שהיו מקופלות לחזה.
"נו היונג, בוא איתנו. אתה במיטה כבר שבוע! צא קצת ותנשום אוויר. זה יעזור לך." מין קיונג אמר והתיישב ליד פליקס.
"נו! עוד חצי שעה יוצאים!" מין קיונג אמר והקים את פליקס על רגליו.
פליקס נאנח והסתכל על מין קיונג. "בסדר, אבל רק הפעם!" פליקס אמר ורץ למקלחת.
הוא שמע את מין קיונג צועק בשמחה כשהוא סגר את הדלת מאחוריו וצחקק.
"אייש.." פליקס לחש ופשט את בגדיו באיטיות.
הוא הכניס רגל אחת לאמבטיה והפעיל את המים, וכשהוא ראה אדים הוא נכנס גם הוא.
"הא.." פליקס נאנח והתיישב עם רגליו מקולפות לחזה. "אני מתגעגע אלייך." פליקס לחש ומשך באפו.
"איך נתת לי לעזוב ככה היונג'ין?" פליקס שאל וקבר את פניו בברכיו.
"קום חמוד." פליקס הרים את ראשו במהירות והסתכל מעליו.
"..."
"אמא?" פליקס לחש בהלם וקפא.
"א-אני רואה דברים." פליקס לחש וקם על רגליו, היא נעלמה.
"פאק, אתה משתגע פליקס אתה משתגע." פליקס לחש וסיבן את הראש שלו.
הוא שטף את הסבון מהגוף והשיער שלו ומיד יצא מהאמבטיה בפאניקה.
"למה ראיתי אותה?" פליקס מלמל והוציא בגדים מהארון.
"יאללה אני שוכח מזה." פליקס אמר, אבל הוא ידע שהוא לא הולך לשכוח.
הוא הרגיש הרגשה מלחיצה וכבדה על הלב, כאילו משהו רע הולך לקרות. או שמשהו כבר קרה.
פליקס לבש את הבגדים שבחדר וקרא למין קיונג לחדר. "התלבשת- וואוווו היונג!" מין קיונג צווח ורץ לחבק את פליקס.
פליקס צחקק ומין קיונג סידר טיפה את השיער שלו והם יצאו למכונית.
"מי עוד בא?" פליקס שאל ומין קיונג התניע את המכונית. "יונג סון ומי קה, אבל אל תדאג הן נשארות ביחד הן יהיו בסדר. וליסה ורוזה באות גם, ונראו לי שגם סונוו." מין קיונג ענה ופליקס נעצר.
"סונוו?" פליקס שאל בהלם. "המ, יש בעיה?" פליקס הניד בראשו לחיוך והם כבר התחילו לנסוע.
YOU ARE READING
we're not done
Любовные романыספר המשך לספר 'צריך אותך!'. כולם כבר יודעים את הסיפור 🦫 מכיל ועלול להכיל: - סמאט - אלכוהול - סמים (?) אם ההזהרות לא מוצאות חן בעיניכם בבקשה אל תקראו! הספר הזה שלי, אני כתבתי את כולו והזכויות שמורות לי, לא להעתיק. כל מה שכתוב כאן על הדמויות לא קשו...
