"שיט.." היונג'ין מלמל ושכב במיטה על הגב, אחרי מה שהוא עשה הבוקר הוא לא יכל להפסיק לחשוב על הצעיר ממנו, ורוב זה היו מחשבות כחולות..
"נו באמת!" היונג'ין צעק ותפס בפניו, סטר לעצמו ואז ניער את ראשו.
אבל המחשבות האלה פשוט לא הפסיקו לעבור בראשו.. הוא קם מהמיטה ורץ מחוץ לחדר, "איפה הוא?"
היונג'ין נכנס למטבח ומצא את פליקס יושב בשולחן אוכל מול הטלוויזיה הגדולה שהייתה במטבח, הוא החזיק פחית של מונסטר בשתי הידיים הקטנות שלו ושתה את זה עם קש. השפתיים האדומות שלו בלטו והוא נראה כל כך יפה ברגע הזה.. היונג'ין לא יכל להתאפק! הוא התחיל לעשות את דרכו אל פליקס.
כשהבוגר נעמד מול הצעיר ממנו הוא תפס בפניו עם היד שלו והרים אותן להסתכל עליו, פליקס פשוט הביט בו במבט תמים שחרמן את היונג'ין ברמות. "ילד." היונג'ין ליטף את השפה התחתונה של פליקס וירד על ברכיו, הוא הסתכל על פליקס בחיוך משועשע ופליקס, פליקס פשוט הביט בו בדממה.
"בוא" היונג'ין אמר לפני שהרים את פליקס כמו שק תפוחי אדמה והלך איתו לחדר.
"היום," היונג'ין אמר והניח את פליקס על הגב ועלה מעליו, "אתה שיגעת את המוח שלי" היונג'ין לחש בחיוך ונישק את פליקס על השפתיים.
"למה?" פליקס שאל בחיוך משועשע ונישק את היונג'ין בחזרה. "אני אגמור אותך." היונג'ין טרף את שפתיו של פליקס באגרסיביות ותפס במותניו חזק.
"ל-לא!" פליקס צעק בחיוך וניער את עצמו.
היונג'ין לא הקשיב, לא עניין אותו."יא!" פליקס צעק ואז גנח כשהיונג'יון העביר את הלשון שלו על הצוואר של פליקס ההמום, 'מה הוא עושה לי?!' אבל פליקס לא יכל להביא את עצמו באמת לעצור את היונג'ין, זה הרגיש טוב מידי.
"פאק.." פליקס גנח בשקט ועצם עיניים. הם שמעו את הדלת נפתחת ופערו עיניים, במהירות מתנתקים אחד מהשני.
בפתח עמד ג'יסונג ההמום שפשוט הביט בהם בדממה. "אני מבין שאני מפריע." הוא יצא וסגר את הדלת מאחוריו. "פעם הבאה תנעלו!" ג'יסונג צעק ופליקס הסמיק. "זוז." פליקס קם מהמיטה ורץ לסלון.
"ג'יסונג!" פליקס חייך בלחץ, "ז-זה לא מה שאתה חושב שזה-" "בסדר בסדר, לא ראיתי כלום." הוא קרץ לפליקס בחיוך ופליקס הסמיק שוב.
"תודה.." הוא מלמל לפני שחזר בריצה לחדר.
"ג'ין!" פליקס צעק וטרק את הדלת. "בוא." פליקס התיישב בין הרגליים של היונג'ין והביט בו."תרים ידיים רגע." הוא הרים ידיים ונתן להיונג'ין להרים אותו מהמותניים ולהושיב אותו עליו.
"ככה יותר טוב," פליקס צחקק למשמע המילים האלה ואז נישק את היונג'ין על השפתיים, שוב."לא אכפת לך?" פליקס שאל ותפס בחולצתו של היונג'ין, היונג'ין הניד בראשו לשלילה בחיוך משועשע ופליקס הוריד ממנו את החולצה במהירות.
היונג'ין נאנח כשפליקס ליטף את עורו החם ברכות. הם לא ישקרו, שניהם הרגישו שהם הולכים רחוק מידי.
אבל.. טוב, אין אבל.
"יא אתם-" פליקס קפא, היונג'ין קפא. ואז נשמעה צרחה. "שקט!" פליקס קם מהמיטה בקפיצה ושם יד על הפה של אייני, "אתה מפגר או מה?!" פליקס נזף באייני שעדיין הסתכל עליהם בהלם.
"אתם מזדיינים מאחורי הגב של דה יון?!" "לא! לא עשינו כלום! זאת הייתה רק טעות בסדר?! החוצה! ואל תגיד מילה!" פליקס גירש את אייני מהחדר ויצא גם הוא, משאיר את היונג'ין להרהר בעצמו ולקלל את אייני מתחת לנשימה.
🤡💥
תצביע6הוובובובוב
YOU ARE READING
we're not done
Romansaספר המשך לספר 'צריך אותך!'. כולם כבר יודעים את הסיפור 🦫 מכיל ועלול להכיל: - סמאט - אלכוהול - סמים (?) אם ההזהרות לא מוצאות חן בעיניכם בבקשה אל תקראו! הספר הזה שלי, אני כתבתי את כולו והזכויות שמורות לי, לא להעתיק. כל מה שכתוב כאן על הדמויות לא קשו...