הייתי על האוטובוס, בדרך חזרה לאחוזה, אני מאוד מותשת.
החנות היום הייתה מפוצצת בטירוף ברמה שהיינו צריכים להכניס עובדים נוספים לקופה.
היה לחץ מטורף ורוב הלקוחות כעסו, רק חלקם חייכו ובירכו אותי לבוקר טוב בחזרה.
פתחתי את האתר שממנו אני מזמינה את הספרים שלי והוספתי כמה ספרים לסל הקניות, אני אזמין אותם שאגיע הביתה.
לאחר 10 דקות האוטובוס עצר בתחנה שלי.
ירדתי מהאוטובוס והתחלתי לצעוד לכיוון הבית, ההליכה מהתחנה עד לבית לקחה לי 5 דקות.
הגעתי לאחוזה, השומרים פתחו לי את השער, איחלתי להם צוהריים טובים ונכנסתי לאחוזה.
פתחתי את הדלת והסתכלתי על הבית, כנראה שכולם ישבו כנראה בסלון כי משם הגיע הרעש ואליסה הייתה במבטח ובישלה.
" אמה! הגעת בדיוק בזמן, אני מכינה ארוחת צוהריים" אליסה אמרה לי בחיוך רחב.
" בסדר, אני אחליף בגדים וארד" אמרתי לה בחיוך רחב ועליתי לכיוון החדר שלי.
נכנסתי לחדר והלכתי לכיוון חדר הארונות שיש לי, לבשתי מכנס קצר וחולצת אוברסייז.
סידרתי טיפה את שיערי וירדתי למטה.
דייגו ודמיאן בדיוק נכנסו לחדר האוכל שכולם התיישבו.
" אמה!" מתאו צעק בשמחה וקרץ לי.
צחקקתי והתקדמתי לעברו, נישקתי את הלחי שלו ואז עברתי לנשק את הלחי של רפאל והייזל.
התיישבתי בכיסא , הפנוי שהיה ליד אליסה ושיר ומולי ישבו דמיאן ודייגו.
התחלנו לאכול, אליסה הכינה אורז, סטייקים וסלט.
כולנו אכלנו והתענגנו על הטעם,
"אליסה, האוכל טעים מאוד" ריילי אמרה לאליסה וגרמה לי להנהנן בהסכמה.
כל מה שאליסה מכינה פשוט אלוהי.
הסתכלתי על רפאל ומתאו, הם עושים תחרות מי ממצמץ הכי הרבה.
" תפסיקו עם זה ותתחילו לאכול" אליסה אמרה להם באנחה מיואשת,
" רגע אמע אני ב תעראות" רפאל אמר לה בחיוך תמים.
צחקתי והסתכלתי על 2 השובבים של המשפחה, אני פשוט מטורפת על התאומים האלה.
הרגשתי מבט נעוץ בי וראיתי שדמיאן מסתכל עליי. הסטתי מהר את מבטי והסמקתי.
אני באמת לא יודעת למה הוא נועץ בי מבטים כל הזמן.
המשכתי לאכול ולהסתכל על רפאל ומתאו עד סוף הארוחה.
ישבנו כולנו בסלון שדלת הבית נפתחה, כריסטיאן, אימנואל, דייגו ודמיאן נדרכו, אך נרגעו שראו את ההורים של אליסה וכריסטיאן.
נועה וקאלי נכנסנו בידיים שלובות ובצווחות התרגשות.
" שלום נכדים חמודים שלי" נועה אמרה בחיוך רחב והסתכלה על קאלי- שגם היא מסתכלת עליהם בחיוך רחב.
רפאל( מזכירה שגם לאבא של אליסה קוראים ככה והם קראו לרפאל על שמו כי הם חשבו שהוא מת) ויוסי נכנסו אחרי הבנות שהם מדברים בניהם.
לאחר שכולם בירכו אותם לשלום, קאלי ונועה חייכו שוב בהתרגשות.
" למה אתן מחייכות ככה?" אליסה שאלה ובחנה אותן.
" קנינו לבנים ולהייזל מתנה!" קאלי צווחה והרימה את הייזל, נועה הרימה את מתאו ואליסה הרימה את רפאל.
כולם יצאו החוצה חוץ ממני, ריילי , דייגו ודמיאן.
"תפסיק להציק לי, דביל!" ריילי אמרה לדייגו בעצבים מתי שדחף לה מרפק לא כואב לבטן.
"פחות. מה בסך הכל ביקשתי ממך שאת אומרת לא? אפילו לא חשבת על זה." דייגו אמר וגרם לי להביט בריילי במבט מסוקרן.
דמיאן שוב הביט בי וגרם לי להסמיק.
" תעזוב אותה, דייגו. שבחורה אומרת לך לא, זה לא." דמיאן אמר בקולו הקפוא.
" כן, דייגו. שבחורה אומרת לא, זה פאקינג לא." ריילי אמרה לו בהתגרות.
" מה הוא ביקש? " שאלתי בהתעניינות רבה.
דמיאן עדין לא הפסיק להביט בי.
" לא משנה מה הוא ביקש, זה ביני לבינו." ריילי אמרה ברצינות.
עכשיו אני עוד יותר מסוקרנת.
לפני שהספקתי להתחיל לחקור אותה לעומק, מתאו, רפאל והייזל נכנסו בריצה מגושמת לסלון שלכל אחד מהם יש ביד דובי בגודל שלהם.
ואני ממש לא צוחקת, בקושי הצלחתי לראות את הפנים של הייזל.
לאחר שהשובבים נכנסו לסלון, נועה, קאלי, רפאל , יוסי ,אימנואל , שיר, אליסה וכריסטיאן נכנסו לסלון שאליסה עם הבעת פנים כועסת.
" למה את עצבנית?" ריילי שאלה אותה בחיוך.
אליסה לא ענתה במילים אך הצביע על כריסטיאן, שגלגל את עיניו.
" מה עשית לה?" רפאל, אבא של אליסה שאל.
כריסטיאן רצה לענות אך אליסה קטעה אותו,
" הוא לא רוצה שאני והבנות נלך למועדון." היא אמרה בעצבים.
הסתכלתי על ריילי במבט מבולבל, היא הסתכלה עליי באותו מבט, כנראה אליסה רצתה שנצא הערב רק אנחנו.
את האמת שהיום אין לי בעיה, מלא זמן רציתי לצאת עם הבנות שוב, והפעם אליסה יכולה לשתות.
" המצב עם הרוסים לא טוב, מלאך. אני לא רוצה שיקרה לכן משהו" כריסטיאן אמר ברוגע.
" אז תגיד לשומרים לבוא איתנו" אליסה אמרה ברוגע.
" בבקשה" היא נמרחה עליו בחיבוק.
" אני, אימנואל, דייגו ודמיאן נבוא איתכן." כריסטיאן אמר והסתכל על הבנים, שהנהנו לחיוב מבלי להסס.
" יאיי! אמ, את יכולה ללבוש את השמלה שקנית." אליסה אמרה בהתרגשות וגרמה לכולם להסתכל עליי.
הסמקתי והנהנתי לאט, כולם המשיכו להסתכל עליי בזמן שכריסטיאן הוציא אנחת ייאוש.
אין לי מושג למה, אבל התקרבתי טיפה אל דמיאן, רק קצת וקיוויתי שהוא לא שם לב לזה.
*תאריך כתיבת הפרק: 1.2.2023*
YOU ARE READING
היהלום הקטן שלו
Romance*ספר זה הוא ספר המשך לספר- המלאך הקטן שלו. ניתן לקרוא את הספר הזה כספר בודד.* אמה- אמה בת 20, יש לה אחות גדולה בת 21 ושמה ריילי. אבא של אמה וריילי נטש אותם שאמה הייתה בת 14 ומאז לא יצר איתן קשר. אמא של אמה מתה בלידתה אמה וריילי גרות באחוזה של אלי...
