אהובים שלי, סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן לעלות פרק, אוהבת כל אחד ואחד ממכם❣️
פרק הבא ב 26+ הצבעות❤️
קריאה מהנה🤍
הצמדתי את אמה קרוב יותר לחזה שלי בזמן שישנה, לא יכולתי לעזוב אותה גם אם רציתי.
שראיתי את אותו איש מעליה חטפתי עצבים, אבל שראיתי אותה ואת הדמעות שלה שלא פסקו לרגע, הצלחתי להרגע.
כריסטיאן לקח את אותו מזדיין למרתפים שבמועדון והשאיר אותו שם עד שנגיע לטפל בו.
אמה ישנה כבר שעתיים ואני עוד לא הצלחתי להירדם.
בחנתי את פרצופה היפה והרגוע עד שהבעת פניה הפכה לרדופה וטיפה עצובה.
אמה התחילה לזוז כאלו מנסה להיפטר ממשהו שיש עלייה.
" אבא תפסיק" היא מלמלה.
" תעזוב אותי" היא מלמלה שוב.
" ריילי!" אמה התנשפה בחדות, קמה מהמיטה ורצה במהירות לחדר האמבטיה.
לאמה היה סיוט.
שיט.
קמתי מהר מהמיטה והלכתי לחדר האמבטיה. פותח את הדלת ורואה את אמה יושבת על האסלה שראשה בין ידיה והיא בוכה.
" היי, הכל בסדר." התקרבתי אליה והרמתי אותה, רגליה היו כרוכות סביב מותניי והיא קברה את פניה בצווארי.
" סליחה שהיית צריך לראות את זה" היא מלמלה בין כל הבכי
" ראיתי דברים גרועים יותר." לחשתי לה וליטפתי את השער שלה.
" רוצה לדבר על זה?" שאלתי את אמה ועברתי להסתכל עליה.
" לא" היא אמרה והסתכלה לתוך עיניי.
היא חיפשה שם חום, וזה מה שנתתי לה.
היא המשיכה להתחפר בתוך חזי ולבכות בזמן שחזרתי לחבק אותה וללטף את שערה .
" בואי נרד לאכול משהו, אני בטוח שהבנות לא ערות. רק הבנים" אמרתי לה וכרכתי את ידיי סביב מותניה.
אמה רק הנהנה ונתנה לי להוביל אותה עד המטבח למטה, שם ראינו את כריסטיאן, אימנואל ודייגו.
" היי אמ, איך את?" כריסטיאן שאל את אמה שהסמיקה, התקרבה אליו וחיבקה אותו.
" אני בסדר, דמיאן הצליח להרגיע אותי." היא אמרה וחייכה אליי.
כמובן שלא יכולתי להישאר אדיש לחיוך כזה אז חייכתי אליה חיוך קטן בחזרה.
בלי שאמה שמה לב כריסטיאן שלח אליי מבט שאמר שאנחנו צריכים לדבר אחרי זה.
הנהנתי אליו הנהון אחד קטן שרק הוא יכל לראות וחזרתי להסתכל על אמה שעברה לחבק את דייגו ואימנואל.
עברנו כולנו לשבת בסלון וראינו קצת חדשות כדי לוודא שלא מפרסמים משהו שאנחנו יכולים להשתמש בו נגד היריבים שלנו.
" אמה, אני ודמיאן נחזור עוד חצי שעה בערך. אנחנו צריכים לדבר על העסקאות בין ניו יורק לאיטליה." כריסטיאן אמר לאמה והביט באימנואל ודייגו.
" אינמנואל ודייגו ישארו פה איתך " כריסטיאן אמר וחיכה להנהון של הבנים לפני שהלך לעבר המדרגות.
נכנסנו לחדר העבודה והתיישבנו אחד מול השני, שנינו עם מבטים קרים אבל לא אכזריים כמו מחוץ לבית. אני וכריסטיאן היינו קרובים אחד לשני בצורה ממש טובה.
" מה הקטע עם אמה?" הוא התחיל לשאול.
" אני מתחיל לפתח אליה רגשות, אולי אנחנו לא מכירים כלכך טוב, אבל תאמין לי שאני יכול לסדר את המצב הזה." אני מתחיל להתוודות בפניו.
" אז מה אתה בעצם אומר לי?" הוא שילב את הידיים שלו ונשען על השולחן.
" אני רוצה שאמה תהיה שלי" אני אומר לו בטון קר.
" תכיר אותה, תתחבר אליה, תן לה לספר לך על העבר שלה אבל אל תלחץ עליה עם זה.
ואם היא באמת אוהבת אותך, היא שלך ושתינו נדאג שאף אחד לא יגע בה." כריסטיאן אמר וגרם לי להנהן.
" יש חדש לגבי זה שניסה לאנוס אותה?" שאלתי וראיתי איך עיניו של כריסטיאן נהיות אכזריות יותר ויותר.
" זה אותו אחד שניסה לאנוס את אליסה במועדון שלי, מתי שרק הכרנו אחד את השניה. הוא במרתף של המועדון, ידעתי שהייתי צריך להרוג את המזדיין הקטן."( מי שלא זוכר זה קרה בפרק 3)
" נהרוג אותו ביחד" חייכתי חיוך מעוות.
תאריך כתיבת הפרק: 15.4.2023
YOU ARE READING
היהלום הקטן שלו
Romance*ספר זה הוא ספר המשך לספר- המלאך הקטן שלו. ניתן לקרוא את הספר הזה כספר בודד.* אמה- אמה בת 20, יש לה אחות גדולה בת 21 ושמה ריילי. אבא של אמה וריילי נטש אותם שאמה הייתה בת 14 ומאז לא יצר איתן קשר. אמא של אמה מתה בלידתה אמה וריילי גרות באחוזה של אלי...
