פרק 25- דמיאן

321 17 9
                                    

ממש מצטערת שלקח לי מלא זמן לעלות פרק, עברתי חדר , אחותי הקטנה לא הרגישה טוב בקיצור- היו צריכים אותי בבית.
תודה על הסבלנות ועל כל התגובות שאני מקבלת ממכם בטיקטוק.
הייתי מישהי אחת שממש ריגשה אותי אז נועה- אין את רואה את זה אני אוהבת אותך כל כך ומעריכה אותך ברמות❤️
קריאה מהנה אהובים שלי🤍




זה היום השני שאמי פה עם אחיותיי, אמה מתחילה להכיר אותן לאט לאט.

ביום הראשון שהגיעו, ראיתי שאמה לא הרגישה בנוח, אך לאט לאט האי נוחות דעכה.

אמה הלכה לעבודה בבוקר, אחרי שהייתה בחופש של כמה ימים.

אכלתי ארוחת בוקר עם כולם, אמה כמובן לא הייתה כי היא הייתה צריכה לצאת מוקדם.

" אולי נעבור לגור פה?" ירדן מלמלה והסתכלה עליי.

" אם תעברו לגור פה, אנשים יקלטו ויתחילו לדבר. אתן תהיו בסכנה." אמרתי לאמי.

אמי הנהנה וראיתי שהיא חושבת על זה.

" נראה" אמא שלי אמרה, היא אוהבת אותי ורוצה להיות לידי.

אני אקבל כל החלטה שלה בנושא הזה.

המשכנו לאכול, מסיימים לאט לאט את כל האוכל שעל השולחן.

דאגתי שתהיה לאמה ארוחת בוקר מוכנה מתי שהיא תרד למטבח, ושאחד מהנהגים שלי יקח אותה לעבודה.

עליתי לחדר, מתלבש ומתארגן- הולך לאחוזה של כריסטיאן ואימנואל, נשאר אצלם עד הצהריים.

בשעה 13:30 יצאתי מהאחוזה לכיוון הסניף שבו אמה עובדת.

נכנסתי לחנות, רואה אותה נקייה ומסודרת.

הסתכלתי לכיוון הדלפק, רואה את אמה עומדת מאחוריו ומתעסקת בטלפון שלה.

היא לבשה מכנסי גינס שחורים , וחולצה כחולה עם פתח קטן.

פניה היו מאופרות מעט, לא באופן מוגזם כמו שאר בנות גילה.

" אמה" קראתי לה וגרמתי לה להרים את פרצופה היפה מהטלפון.

" לא שמתי לב שנכנסת" מלמלה והסמיקה.

חייכתי לעברה שהתקדמה לכיווני ועדיין הסמיקה.

הלכתי את הכמה צעדים שהפרידו בנינו והכנסתי אותה בין זרועותיי.

" התגעגעתי אלייך." מלמלתי ונשמתי את ריחה.

" ראית אותי אתמול בלילה" היא צחקקה.

חייכתי והסתכלתי עלייה, בודק שהכל בסדר איתה.

"אמה, אמא שלי רוצה שנצא כולנו ביחד למסעדה בערב, זה בסדר?" העדפתי לשאול אותה מאשר לקבוע לה , שלאט תכעס עליי עכשיו.

" ברור , אין לי בעיה." אמה אמרה והלכה לקופה, כנראה סוגרת אותה כי היא סיימה את המשמרת שלה.

" אתה יכול להוריד אותי בבית של אליסה וכריסטיאן עכשיו?" אמה שאלה אותי שנכנסנו לרכב.

" למה? קרה משהו?" שאלתי אותה והבטתי בה לשנייה במהלך הנסיעה.

" לא קרה כלום, אליסה הזמינה אותי לאכול איתה ועם הבנות ארוחת צהריים." אמרה לי.

הצלחתי לראות אותה בוחנת אותי מזווית העין.

חייכתי.

" בסדר" אמרתי לה והמשכתי בנסיעה.

*תאריך כתיבת הפרק: 13.11.23*

היהלום הקטן שלו Where stories live. Discover now