פרק 20- אמה

567 40 13
                                    

אהובים ואהובות שלי🤍
חייבת לכם הסבר ענק למה נעלמתי לכל כך הרבה זמן, וזה בגלל שהייתי במחסום כתיבה.
לא הצלחתי לכתוב אפילו שורה אחת בחודש הזה עד שאספתי את עצמי ואמרתי את חייבת לכתוב להם פרק.
אז זה מה שעשיתי- לקחתי איתי את המחברות לכיתה והתחלתי לכתוב.
אם זה באמצע שיעור, בהפסקה, בבקרים.
לא וויתרתי עד שאהבתי את הפרק שעכשיו יעלה לכם.
עוד פרק כבר בכתיבה וכמעט מוכן ממש מקווה שהוא יעלה כמה שיותר בקרוב.
אוהבת אותכם כל כך ותודה על הסבלנות.❤️

עבר כבר שבוע מאז שאני ודמיאן ביחד, הלכנו ביחד למסעדות ולפעמים הצלחתי אפילו לשכנע אותו לבוא איתי לקניון.

עכשיו אני בחדר שלי, עושה את שגרת הבוקר שלי.

דמיאן ישן איתי אך קם מוקדם בטענה שהוא צריך ללכת למשרד של כריסטיאן.

אספתי את שיערי לקוקו והלכתי לחדר הארונות, מחליפה את הפיגמה שלי לבגדים נורמליים.

הוצאתי את הטלפון שלי מהמטען וירדתי למטה, רואה את שיר והייזל.

" בוקר טוב" חייכתי לעברן.

" בוקר טוב" שיר אמרה לי והחזירה לי חיוך.

" איפה אליסה וריילי?" שאלתי אותה בבלבול.

" אליסה עם הבנים למעלה וריילי בחדר שלה." שיר אמרה בדיוק מתי שהייזל זרקה עלייה חתיכה של חביתה?

היהלום הקטן שלו Where stories live. Discover now