סליחה שלא העלתי מלא זמן פרק אהובים שלי, הייתה לי תקופת מבחנים קשה ביותר אוהבת אותכם❤️
כל מי שרוצה אני כאן לדבר, אם אתם רוצים לפרוק, אני תמיד פה בשבילכם!!
נ.ב- לכו תעשו לי לייק בסרטון האחרון שלי יצאתי יפה בו🥹🥹
lielzini2
8.10.1968
היום ה- 8.10.
התאריך שבו הם שלי מתו.
אתמול הצלחתי להיות לבד, למרות שדמיאן התעקש מלא.
לא הצלחתי להירדם כל הלילה, והעיניים שלי אדומות ונפוחות.
השעה עכשיו 8:00 בבוקר, אני לא עובדת היום, דאגתי לקחת יום חופש.
ירדתי למטה, מתעלמת מכולם והולכת לכיוון המטבח, מכינה לי כריך, לוקחת את המפתחות של האוטו ויוצאת.
הגעתי לבית הקברות , מבינה מהחניון שהוא טיפה ריק.
יצאתי מהאוטו, משאירה את התיק בפנים ולוקחת רק את המפתחות.
נכנסתי לבית הקברות, תרגישי את כל הדמעות שניסיתי, יוצאות.
התקדמתי לקברים שלהם והיישבתי, לא העזתי להגיע לפה ביום יום, לפעמים הייתי מבקרת כל כמה חודשים.
לא היה לי מה להגיד, אז פשוט ישבתי ושתקתי לכמה דקות.
"זוכרים את הבחור הזה, דמיאן- שסיפרתי לכם עליו?" אני מדבר.
" פגשתי את המשפחה שלו. האחיות שלו חמודות נורא, וגם אמא שלו נראלי אוהבת אותי , אני במקום שמח , אז אתם יכולים להפסיק לדאוג" אמרתי להם וגיחכתי מבעד לכל הדמעות.
"אני אגיד לכם את זה כל פעם שאני אבוא לפה- אני אוהבת אותכם ומתגעגעת אליכם כל כך." משכתי באפי והסתכלתי הצידה, רואה את דמיאן לבושה בחליפה שחורה ומסתכל עליי.
"אני מבטיחה שאני אבוא לבקר שוב. אני אוהבת אותכם." מלמלתי וקמתי, לוקחת את המפתחות של האוטו ורצה לדמיאן, נכנסת לחיבוקו המנחם.
דמיאן נישק את ראשי ועמד איתי ככה עד שהפסקתי לבכות.
" אני אוהבת אותך" מלמלתי.
דמיאן הביט בי בחיוך.
" גם אני אוהב אותך יקירה שלי" אמר לי וגרם לי להסמיק.
" אפשר ללכת?" מלמלתי והבטתי בו.
" בואי" הוא אמר לי והוביל אותי לחנייה.
YOU ARE READING
היהלום הקטן שלו
Romance*ספר זה הוא ספר המשך לספר- המלאך הקטן שלו. ניתן לקרוא את הספר הזה כספר בודד.* אמה- אמה בת 20, יש לה אחות גדולה בת 21 ושמה ריילי. אבא של אמה וריילי נטש אותם שאמה הייתה בת 14 ומאז לא יצר איתן קשר. אמא של אמה מתה בלידתה אמה וריילי גרות באחוזה של אלי...
