פרק 30 - דמיאן

324 27 2
                                    

רק רוצה לאחל לכם חג שמח אהובים שלי ❤️הדסי הפרק הזה בשבילך- שוב

היום ה - 10.12 ( למי שלא שם לב עברו בערך חודשיים מאז פרק 26 ) , אני ואמה קבענו ללכת היום לבית מלון, לחופשה קצרה, רק אני היא.

כבר קבעתי לנו בית מלון, וקצת אטרקציות נחמדות.

אמרנו שנלך בערך לשלושה ימים, אבל מה שאמה לא יודעת זה אנחנו טסים לתאילנד לשלושה שבועות בערך.

כבר הודעתי לכריסטיאן, אליסה, אימנואל, שיר, ריילי ודייגו. ואמרתי לבנות שידחפו למזוודה של אמה כמה שיותר בגדים.

הבנות כמובן שמחו בלי הפסקה, בעיקר בשביל אמה.

קבענו לצאת בערך עוד שניים , אני כבר מוכנה גם את אחד מהמטוסים הפרטיים הכי גדולים שלי בשבילנו.

הבנתי מריילי שאמה תמיד רצתה לטוס לשם, לטייל ברחובות ולראות נופים יפים.

כל מה שאמה רוצה- היא תקבל.

הורתי את המזוודה שלי איתי במעלית ויצאתי מהבית, הולך לכיוון האוטו ושם את המזוודה בפנים.

דאגתי שברכב ובמטוס יהיו את כל הממתקים שאמה אוהבת לאכול, גם גומי ושתייה.

אני אדאג שיהיה לה כיף בטיול הזה. לא משנה מה יקרה.

לחדר העבודה, משלים קצת דברים בשעה וחצי שנכנסו.

הלכתי מהאחוזה שלי לאחוזה של כריסטיאן ונכנסתי , אומר שלום לכולם ועולה לחדר של אמה .

פתחתי את דלת חדרה , שומע מוזיקה ורואה אותה יושבת מול שולחן האיפור שלה, כבר לבושה ומאופרת.

אמה סובבה את מבטה אלי וחייכה, קמה מהכיסא ומתקדמת אלי, כורכת את ידיה סביב צווארי.

"שלום" היא מלמלה ונישקה.

"מה קורה, אהובתי?" שאלתי , וחיבקתי אותה אליי.

"הכל בסדר." אמר.

"את מוכנה?" שאלתי אותה ובחנתי את פניה העדינות.

"כן. לא. רק רגע." היא מלמלה וחזרה לשידת האיפור שלה, עושה עוד משהו ואז קמה.

אני חושב שאני אספר לה עכשיו . אני רוצה שהיא תביא איתה.

"אמה." אמרתי לה שהייתה בדרך לחדר הארונות.

"כן?"

"הכנתי לך הפתעה, אנחנו טסים לתאילנד לשלושה שבועות." אמרתי לה בחיוך וגרמתי לה לפעור את עיניה ופיה.

דמעות עמדה בעיניה היפות היא חייכה אלי חיוך ענקי .

"באמת?" היא שאלה והתקרבה אלי.

"יש לי סיבה לשקר לך?" שאלתי אותה ונישקתי אותה.

אמה הרימה אלי זוג עיניים מדהימות , מלאות דמעות.

"אם את צריכה להוסיף משהו למזוודה שלך, זה הזמן." אמרתי לה וחיבקתי אותה, עובר אחרי זה לנגב לה את הדמעות.

"אמ, כן. כן. חכה שנייה." אמרה ועזבה אותי, רוצה לחדר הארונות.

בזמן שהיא ממשיכה להכניס דברים לתוך המזוודה, התיישבתי על המיטה שלה והתעסקתי טיפה בעבודה, כי יש דברים שלא הספקתי לעשות.

בין קובץ לקובץ שלחתי הודעה לטייס אנחנו טיפה נאחר.

לאחר רבע שעה בערך אמה סיימה,, מתנשפת וסמוקה בטירוף.

"סימתי." היא הודיעה.

הסתכלתי על החדר וראיתי 2 מזוודות קטנות.

"לא עדיף לך לשים את הכל במזוודה אחת גדולה וזהו?" שאלתי אותה בהרמת גבה.

"אוי, פאק. נכון. איזה דפוקה." היא מלמלה ורוצה לחדר הארונות.

צחקקעשוע ועזבתי את השיח , קם מהממת ומתקדם לאמה , לוקח ממנה את המזוודה הגדולה , מניח אותה על הרצפה ופותח אותה.

גם את המזוודות הקטנות.

התחלתי להעביר ביחד עם אמה את הבגדים והתיקי טיפוח הקטנים ששמה בפנים, עד שסיימנו למלא את המזוודה.

סגרתי את המזוודה הגדולה בזמן שאמה החזירה את הקטנות למקום שלהם.

אמה חזרה, לקחתי את ידה וירדנו ביחד במדרגות . אני כמובן מרים את המזוודה.

למטה כולם חיכו לנו, הבנות כמובן עם פרצופים שמחים.

*תאריך כתיבת הפרק: 3.1.2024*

היהלום הקטן שלו Where stories live. Discover now