פרק 9- אמה

541 44 17
                                    

ממש מצטערת על העיכוב עם הפרק, יש לי מלא עבודות לפסח.
רציתי לאחל לכולם חג שמח ומהנה❤️🤍
קריאה מהנה ופרק הבא ב 25+ הצבעות❤️

נקודת מבט אמה:
בחיים לא הרגשתי כל כך חסרת אונים, אפילו לא בריבים שלי ושל ריילי עם אבא שלנו, אבל עכשיו  אחרי שהבחור קרע את השמלה שלי והצמיד אותי לקיר בצורה ממש כואבת הרגשתי נורא.

הגוף שלי קפא במקום, והגעתי למצב שלא הצלחתי להוציא מילה מרוב הפחד והלחץ שהרגשתי בחזה.

אותו בחור הוריד לי את החזייה והשאיר אותי חשופה לנגד עיניו, מה שלא קרה בחיים עם גבר אחר וגם לא תכננתי שזה יקרה ככה.

לא יכולתי לתת לזה לקרות והדבר היחיד שהגוף שלי אפשר לי באותה שניה זה לצרוח- וזה מה שעשיתי, צרחתי כל כך חזק שאני בטוחה שלא אוכל לדבר בימים הקרובים.

הדלת של תא השירותים נפתחה בחוזקה וחשפה את דמיאן וכריסטיאן עם אקדחים שלופים ומבט אכזרי וקר בטירוף .

" פאק" כריסטיאן נהם והתקרב אלינו- דמיאן אתו,  בשניה  שכריסטיאן  היה קרוב לאותו בחור הוא הוריד אותו ממני והוציא אותו מתא השירותים.

לאחר שכריסטיאן יצא עם אותו בחור, התחלתי לבכות כמו מטורפת, לא עניין אותי שאני חצי עירומה מול דמיאן.

דמיאן הרים את החזיה שלי מהרצפה ושם לי אותה בעדינות, לאחר מכן הוריד את חולצתו והלביש אותי בה.

אחרי שדמיאן הלביש אותי בחולצה שלו הוא קירב אותי לחזה שלו- חיבק אותי ונתן לי לפרוק הכל.

אחזתי בחולצתו בחוזקה  ובכיתי חזק.

דמיאן ליטף את שערי והצליח להרגיע אותי טיפה.

" אני מצטער יהלום שלי, מצטער כל כך" הוא לחש לאוזני ועבר ללטף את גבי.

לאחר כמה דקות שהספקתי להירגע הרמתי את מבטי אליו, והפעם לא ראיתי קור או אכזריות, ראיתי דאגה וחום.

דמיאן הרים את אצבעותיו הארוכות וניגב את הדמעות שנזלו מעיניי.

" אני רוצה ללכת הביתה, בבקשה" אמרתי בקול חלש.

" בואי" הוא אמר והחזיק בידי.

יצאנו מתא השירותים, דמיאן כרך את ידו סביב מותניי והוביל אותי לכיוון היציאה מהמועדון.

הגענו לרכב של דמיאן, הוא פתח את דלת הנהג והתיישב, לאחר מכן מושך אותי לשבת עליו וסוגר את הדלת.

הוא הושיב אותי עליו כך שהפנים שלי היו מולו והגב שלי היה לכיוון ההגה.

קברתי את פניי בצווארו ובכיתי בזמן שהוא ליטף את גבי ונהג.
״אני לא יכול לשמוע אותך בוכה, אמה. זה שובר לי את הלב.״ הוא אמר בטון רך שאני בטוחה שאף אחד חוץ ממני לא שמע ממנו.
״עוד כמה דקות אנחנו מגיעים לאחוזה.״ הוא המשיך לדבר והרגיע אותי עוד טיפה עם הליטופים על הגב.

הגענו לאחוזה, דמיאן הרים אותי ונכנס לבפנים.

דמיאן נשא אותי לחדר שלי והשכיב אותי על המיטה, מוריד בעדינות את העקבים שלי ושם אותם בצד.

בזמן שהוא עשה את זה עדין בכיתי.

לאחר שדמיאן שם את נעלי העקב שלי בצד הוא התקרב אלי ובמפתיע נכנס לצידי על המיטה, הרים אותי והשכיב אותי על החזה שלו.

״תודה דמיאן.״ אמרתי בין כל הבכי.

״את לא צריכה להודות לי, יהלום. כל מי שאי פעם יפגע בך או אפילו ינסה ימצא את עצמו מתעסק איתי, עם כריסטיאן ועם דייגו.״ הוא אמר בקול רך.

״לכי לישון, נסיכה.״ הוא אמר וליטף את שערי.

״אני מפחדת לישון לבד.״ הודיתי והרמתי את פני אליו.

״את לא תשני לבד. אני אהיה פה בלילה וגם בבוקר שתתעוררי.״ הוא אמר וליטף את פני.

״בסדר.״ אמרתי והחזרתי את פני לצווארו.

״לילה טוב.״
״לילה טוב יהלום.״

*תאריך כתיבת הפרק: 30.3.2023*

היהלום הקטן שלו Where stories live. Discover now