ממש מצטערת על הזמן שלקח לי לעלות את הפרק, המלחמה הזאת עוד תחרפן אותי.
אוהבת אותכם פה לכל דבר❤️
אני ודמיאן מעל לחודש ביחד, אני חזרתי לעבודה ודמיאן משתדל לאסוף אותי כל יום אחרי שהמשמרת שלי נגמרת.
עכשיו הגענו לאחוזה שלו אחרי שהחזיר אותי מהעבודה.
" אפשר שנראה סרט ביחד?" שאלתי אותה בזמן שנכנסנו לאחוזה שלו ושל דייגו.
דייגו לא היה בבית , הוא נסע לנסיעת עסקים אתמול בערב והוא אמור לחזור רק בעוד שלושה ימים.
" בטח, איפה את רוצה שנראה , בסלון או בחדר הקולנוע?" דמיאן שאל אותי.
לא הייתה לי בעיה לראות בחדר הקולנוע, אבל יש שם רק כורסאות גדולות , אני רציתי לשכב עם דמיאן על הספה ולראות סרט.
" אני מעדיפה בסלון, שנשכב לראות ביחד." הסמקתי.
" סבבה, תישארי בסלון אני אלך להביא את כל הדברים." הוא אמר ואני הנהנתי.
לאחר עשר דקות דמיאן חזר עם שמיכה, חטיפים ופופקורן, כנראה הוא שם לב שקר לי.
למרות החום בחוץ.
שכבנו ביחד על הספה, מכוסים בשמיכה עם סרט מפחיד שדמיאן בחר.
" למה שמת סרט מפחיד." מלמלתי והתכרבלתי בחזהו.
בזמן שהוא הלך להביא דברים אני החלפתי לחולצה שלו ולשורט שהשארתי כאן.
צרחתי שהדמות המפחידה יצאה מהמרתף.
" די, תכבה את זה" צעקתי והסתרתי את פניי בחזהו .
דמיאן צחק והסתכל עליי, עוצר את הסרט ומסתובב- כך שהוא מעליי ואני מתחתיו.
דמיאן נישק אותי בדיוק שדלת הבית נפתחה וצרחות אושר נשמעו ממנה.
התנתקתי ממנו בבת אחת והסמקתי, מפנה את מבטי לדלת ורואה שתי נערות ואישה אחת שנראית דיי מבוגרת.
שתי הנערות קפצו בחיבוק גדול על דמיאן, שכבר הספיק לקום ממני.
האישה שעמדה ליד הדלת חייכה והתקרבה אליי , מחבקת אותי.
החזרתי לה חיבוק בבלבול.
" אני אמא של דמיאן" היא אמרה לי לאחר שהתנתקה ממני.
פערתי את עיניי ועקפתי אותה, עולה בריצה לחדר של דמיאן. מתעלמת ממבטו.
לאחר שניה דמיאן עמד מולי, מבט שואל על פניו.
YOU ARE READING
היהלום הקטן שלו
Romance*ספר זה הוא ספר המשך לספר- המלאך הקטן שלו. ניתן לקרוא את הספר הזה כספר בודד.* אמה- אמה בת 20, יש לה אחות גדולה בת 21 ושמה ריילי. אבא של אמה וריילי נטש אותם שאמה הייתה בת 14 ומאז לא יצר איתן קשר. אמא של אמה מתה בלידתה אמה וריילי גרות באחוזה של אלי...
