פרק 21-דמיאן

490 38 4
                                    

היי אהובים שלי אני רוצה להגיד לכם כמה מילים לפני שאתם קוראים את הפרק.❣️
התלבטתי מלא זמן אם לעלות פרק, הייתי בתסביכים אם זה לא מכבד או שזה בסדר גמור.
אני עד עכשיו לא יודעת לענות לעצמי, אבל קיבלתי כמה הודעות שלקרוא פרקים זה ממש עם כל המצב הזה.( תעדכנו אותי אם זה באמת עוזר כי יש לי עוד פרק מוכן)
אז אוהבת אותכם, תישארו חזקים אני פה לכל דבר קטן.
בעזרת ה׳ המלחמה הזאת תגמר ואנחנו ננצח🩷
עם ישראל חי❤️

עכשיו כבר צהריים, אני במשרד עם כריסטיאן ואימנואל, מדברים על עסקאות שאמורות לקרות בקרוב.

אני נהניתי עם אמה, היא מחובקת בזרועותיי.

אם הייתי יכולה, הייתי נשארת איתה עד שהיא הייתה מתעוררת, אבל יש עבודה.

לאחר עשר דקות דפיקה נשמעה על הדלת הדלת נפתחת.

אמה נכנסה למשרד ועצרה כמה צעדים לפני שהגיע אליי.

"אתה יכול לבוא רגע, בבקשה?" היא שאלה וגרמה לי לקום מהכיסא.

יצאתי איתה מהמשרד וסגרתי אחרינו את הדלת.

"מה קרה?" שאלתי אותה בדאגה.

"א- אני ממש רעבה, ולא אכלתי כ- כלום מהבוקר ואני לא מוצאת מה לאכול." היא אמרה בלחץ.

"את עצרת אותי באמצע עבודה כי את רעבה?" שאלתי אותה בשעשוע.

"אתה צודק, אני מצטערת." היא התכוונה להסתובב וללכת אך עצרת אותה.

היהלום הקטן שלו Where stories live. Discover now