פרק 16-דמיאן

486 35 9
                                    

קריאה מהנה, ממש אשמח אם תצביעו❤️

ראיתי את אמה עולה לחדרה, שהיא צחקקה היא אולי חשבה שהצחוק שלה היה אמיתי, אך היה אפשר לשמוע שהוא עצוב.

עליתי למעלה כמה דקות אחריה ופתחתי את דלת חדרה, נכנס וסוגר אחריי את הדלת.

" ריילי , בבקשה. אני רוצה להיות לבד" אמר מלמלה ולא טרחה להסתובב.

רק לאחר כמה שניות היא הסתובבה וראתה אותי, מנסה למחות את דמעותיה ללא הצלחה.

התקרבתי אליה והתיישבתי לצידה על המיטה, מושך אותה אליי ומחבק אותה חזק, מסביר לה שאני פה ללא מילים.

ליטפתי את שיערה ונישקתי את קודקוד ראשה.

" הילדות שלי הייתה מזעזעת, דמיאן. עד עכשיו הכחשתי את זה אבל אני לא יכולה יותר." היא מלמלה.

" אני מצטער אמה, מצטער כל כך" אמרתי לה וליטפתי את גבה, מרגיש אותה נרגעת.

" למה אתה עושה את כל זה, דמיאן?" היא שאלה לפתע והתנתקה ממני, מסתכלת לתוך עיניי.

" אני רוצה אותך, אמה. אני רוצה להיות איתך ולבלות איתך" אמרתי לה במילים כאלה שהיא תבין וראיתי את עיניה נפערות מעט ואפילו טיפה סומק על לחייה.

" אוקיי...." היא עיכלה את המידע ואז שוב הסתכלה עליי.

" אז אנחנו זוג?" היא שאלה בהיסוס.

צחקקתי והנהנתי- כנראה ככה היא מגדירה את זה.

אמה חייכה חיוך רחב וגרמה ללב שלי לפעום מהר.

הושטתי את זרועותיי ומשכתי אותה לחיבוק- יודע שהיא עדיין צריכה את זה.

אמה גם חיבקה אותי בחזרה ויכולתי להרגיש את החיוך שלה על חזי.

התרוממתי מהמיטה, עוד מחזיק את אמה מהמותניים ונכנס לחדר האמבטיה שיש לה.

הושבתי את אמה ליד הכיור ופתחתי את זרם המים, לוקח טיפה מים על היד ושוטף את פניה.

אמה חייכה וכמובן הסמיקה מעט.

לקחתי מגבת אחת וניגבתי את פניה, לאחר כמה שניות הורדתי את אמה.

אני ואמה ירדנו למטה, אמה עם חיוך גדול על פניה ואני עם מבטי הקר.

בדיוק שירדנו דלת הבית נפתחה ואליסה ושיר נכנסו עם הילדים לבית.

אמה חייכה לכולם והלכה לנשק את הילדים, מתחילה עם הייזל ועוברת למתאו ורפאל , שצוחקים כאלו עשו משהו אסור.

כריסטיאן, אימנואל ודייגו באו גם וחייכו למראה של שלושת הילדים.

" הם שיגעו אותי, צריך לחנך אותם" אליסה אמרה לכריסטיאן שנישק אותה.

" עשיתם בעיות לאמא?" כריסטיאן שאל והסתכל על רפאל ומתאו.

" כן!" הם אמרו כאלו זה משהו שצריך להתגאות בו וגרמו לי לחייך חיוך קטן ולדייגו לצחוק.

" אל תצחק להם. זה לא בסדר" אליסה התעצבנה ועלתה למעלה בעצבים.

" תראו עם מה אתם גורמים לי להתמודד" כריסטיאן מלמל למתאו ורפאל שצחקו בגלל אליסה.

" כריסטיאן, תעלה לדבר עם אליסה. אני אשמור עליהם." אמה אמרה לפתע וסימנה למתאו ורפאל לבוא לסלון.

" תודה אמה." כריסטיאן נישק את ראשה ומיהר לעלות למעלה.

" בואי איתנו, הייזל." אמה קראה לה שראתה שהייזל רצתה לבוא אך התביישה מעט.

הייזל עזבה את היד של אימנואל והתקדמה לאמה.

" דמי, בוע אתענו" מתאו קרא לי ותפס את ידי, מנסה למשוך אותי אליהם.

נתתי לו למשוך אותי ולאחר כמה דקות כולנו התיישבנו בסלון בזמן שאמה הביאה את המגנטים והתיישבה לצידנו.

הייזל התיישבה לידי מצד אחד ורפאל מצד שני, מתאו ליד הייזל ויצא שאמה יושבת מולי.

אמה חייכה חיוך רחב להייזל שהסמיקה מעט מקרבתי והתחילה להוציא מגנטים.

מתאו ורפאל לקחו ערמה של מגנטים והתחילו לבנות מגדל, עם העזרה של אמה.

הסתובבתי להייזל והסתכלתי עלייה, מחייך למראה הלחיים השמנמנות והסמוקות שלה.

" מה אנחנו נבנה?" שאלתי אותה וחיכיתי לתשובתה.

" קאמו מתאו וא רפאל" היא אמרה בקול עדין.

" כמו של מתאו ורפאל? את רוצה שנבנה גם מגדל גדול?" שאלתי אותה.

הייזל הנהנה וחייכה אליי.

לקחתי מגנטים והתחלתי לבנות עם הייזל את המגדל, מסתכל לפעמים על המגדל של מתאו ורפאל.

להייזל יהיה אחד גדול יותר.

הסתכלתי על אמה וראיתי אותה מחייכת אל מתאו חיוך רחב ומהנהנת למשהו שהוא אמר לה.

לאחר כמה דקות המגדל שלי ושל הייזל היה עצום - גדול בהרבה משל מתאו ורפאל.

פרצופו של רפאל נהפך לכועס והוא התחיל להתעצבן.

מבטה של אמה נהפך לטיפה ממש מפוחד מבלי שהיא שמה לב היא התחילה להתקרב אליי.

" בואו נחבר את שני המגדלים ואז יהיה לכולנו אחד גדול, בסדר?" שאלתי בעדינות את רפאל ומתאו, רואה אותם נרגעים לאט לאט."

אמה כבר הספיקה להתיישב לצידי בזמן שהבנים עזרו לי לחבר את שני המגדלים לאחד גדול.

הייזל חייכה לאחר שחיברנו אותם, מחאה כפיים והסמיקה מעט.

כולנו חייכנו אחריה כי לא יכולנו להישאר אדישים לחיוך כזה.

אמה הרימה את הייזל, מניחה נשיקה קטנה על הלחי שלה וגורמת למתאו לקפץ עליה בקנאה.

צחקקתי מעט והסתכלתי על אמה, שחייכה בהתלהבות למראה רפאל שגם בא אליה.

אמה נישקה את כולם וקמה, גוררת ממני מבט שואל.

" אני צריכה ללכת לשירותים, אחזור שאני אסיים." היא אמרה והסמיקה מעט.

אמה הלכה ואני המשכתי לשחק עם כולם.

*תאריך כתיבת הפרק: 4.6.23-5.6.23*

היהלום הקטן שלו Where stories live. Discover now