פרק 29- דמיאן/אמה

332 25 1
                                    

מעלה לכם פרק לפני שבת, חזרתי ובגדול חברים שלי❣️
רוצה לאחל לכם שבת שלום🩷
וחופשת פסח נעימה❤️❤️

השעה עכשיו ארבע וחצי, אני, אמה, אמא שלי ואחיותיי קבענו ללכת לטייל ביחד בחמש ועשרה.

אמה כבר אצלי, אנחנו רואים טלוויזיה בסלון עד שהן יבואו ואז נצא.

אנחנו לא יודעים עוד לאן אנחנו הולכים, אבל בטח נחליט שהבנות יבואו.

" אני אוהבת את הסדרה הזאת." אמה מלמלה ולקחה לגימה מהמים. ראינו את הסדרה "פרינדס" למרות שאמה אמרה לי שהיא ראתה אותה כבר פעמים.

בחיים שלי לא העמקתי בסדרה הזאת , ואם ראיתי פרקים ממנה זה היה רק עם אמה.

" היא בסדר" אמרתי לה והייתי כנה, לא הבנתי למה כולם כל כך אוהבים אותה.

" אויש שקט. היא ממש טובה." אמה אמרה והמשיכה להתרכז בסדרה.

" את רעבה?" שאלתי אותה וקמתי מהספה.

" יש לך איזה חטיף?" שאלה.

" את יודעת שכן. איזה את רוצה?" שאלתי אותה.

" דובונים!" היא קפצה ברגע. זה החטיף האהוב עלייה.

צחקקתי והתקדמתי למגירת החטיפים , פותח אותה ולוקח 2 שקיות דובונים , פותח אותן ומרוקן אותן לתוך קערה, כי אמה לא אוהבת להכניס את היד לתוך השקית, היא טוענת שזה מגעיל ומלכלך יותר מידי את הידיים.

לקחתי את הקערה והתקדמתי לסלון, מביא לאמה את הקערה וחוזר להתיישב לצידה.

המשכנו לצפות בסדרה, עד ששמענו צלצול של פעמון.

אמה מייד הסתדרה ונהייתה פחות נינוחה, היא מתביישת.

וזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מבלים ביחד כולנו.

" תפסיקי להתבייש." אמרתי לה ומשכתי אותה אליי, מחבק אותה חזק למרות שהיא ניסתה להשתחרר ממני.

" תשחרר אותי." אמה אמרה והסתכלה עליי בכעס שהדלת נפתחה.

אמא שלי ואחיותיי נכנסו ואז שחררתי את אמה. משועשע ממנה.

" אני לא מדברת איתך." היא לחשה לי בכעס והסמיקה .

השעשוע שלי העמיק וכך גם ההסמקה של אמה.

אמא שלי התחילה להתקדם אלינו , מחויכת למראה שלנו ככה.

אמה התקדמה אליה וחיבקה אותה חזק, עוברת אחריי זה לאחיותיי.

כולן עברו לחבק גם אותי ואז יצאנו , אני ואמה באוטו נפרד. כי אחרי שאנחנו מסיימים לטייל הן הולכות ישר לבית שלהן.

בסוף החלטנו ללכת לטיילת יפה שיש 20 דקות מהאחוזה.

אמרתי לנהג של הבנות את הכתובת של הטיילת, והתחלנו לנסוע אליה.

אני ואמה ישבנו באוטו , מבטה מביט לחלון , טיפה זועף.

" את עדין כועסת עליי?" שאלתי אותה והחזקתי את ידה.

" כן." היא מלמלה.

" תסלחי לי , אהובתי. אני מצטער." אמרתי לה ונישקתי את ידה.

אמה סובבה אליי את מבטה והסתכלה עליי, גורמת לי להשתגע.

עצרתי בצד, אמה עדיין מסתכלת עליי.

" את משגעת אותי." מלמלתי וסובבתי את פניה אליי.

אמה חייכה והתקרבה , אני סגרתי את המרחק בנינו ונישקתי את שפתיה.

אמה צחקקה והתרחקה ממני, גורמת לי להיאנח ולהמשיך בנסיעה.

את העשר דקות הבאות של הנסיעה , העברנו בנסיעה עם שירים. אמה לפעמים התעסקה בטלפון שלה.

הגענו לטיילת, חניתי את האוטו ואני ואמה יצאנו מהאוטו, הולכים לכיוון של הבנות.

*נקודת מבט אמה:*

טיילנו בטיילת, לפעמים נכנסים לחנויות , לפעמים ממשיכים לטייל ולדבר.

עברנו ליד חנות של ספרים, אחת ענקית שלא יצא לי לראות עד עכשיו.

הסתכלתי עלייה לכמה שניות והמשכתי ללכת עם כולם עד שדמיאן עצר אותם.

" תיכנסי לחנות, אמה." דמיאן אמר לי והתקרב אליי.

הסמקתי והנדתי בראשי, אני לא רוצה להפריע להם בזמן שהם מטיילים.

" אתה רציני? באנו לטייל, לא לקנות לי ספרים." מלמלתי והזעפתי פרצוף.

" אמה... זה בסדר חמודה. זה לא מפריע לנו." אמא של דמיאן אמרה לי וחייכה אליי.

דמיאן התקרב אליי ונכנסנו ביחד לחנות.

התחלתי להסתובב, רציתי לעשות את זה מהר, לא לקחת את הזמן.

לקחתי שני ספרים שידעתי שאני אוהב והתקדמתי לקופה, דמיאן אחריי.

דמיאן שילם על הספרים ויצאנו מהחנות , אני מחויכת.

" תודה." לחשתי לעבר דמיאן , למרות שהוא לא אוהב שאני אומרת לו את זה.

* תאריך כתיבת הפרק: 3.1.2024*

היהלום הקטן שלו Where stories live. Discover now