מקווה שהמצב יגמר כמה שיותר מהר בעזרת ה׳.
ממש שמחה שיוצא לי לשבת ולכתוב לפעמים עוד פרקים בשבילכם❣️
ממש אשמח אם תגידו לי מה אתם חושבים על הפרק, קריאה מהנה אהובים ואהובות שלי❤️
*העלתי סרטון חדש בעמוד שלי ממש אשמח שתלכו לעשות ליק- liel_books789
אחרי שאמה נכנסה למשרד ואמרה שהיא הולכת עם הבנות, ידעתי שאני אלך איתם.
גם אם כריסטיאן לא היה אומר את זה.
כבר הגענו לגן השעשועים, אמה משחקת עם כל הילדים וצוחקת.
החיוך שלה שווה עולם.
אנחנו כבר שלוש שעות בגן שעשועים ובאיזשהו שלה אמה באה והתיישבה לידי.
"אני יכול לקחת אותך לאיזה מקום?" שאלתי אותה, למרות זאת אם היא תסרב בכל זאת.
"כן" אמה אמרה וקמה אחריי, לוקחת את היד שהושטתי לה.
התקדמנו לאוטו שלי, ברגע שהגענו פתחתי לאמה את הדלת של המושב שליד הנהג.
נכנסתי לאוטו והתחלתי בנסיעה, לוקח את ידה של אמה ושם אותה בשלי.
" לאן הולכים?" קולה העדין של אמה נשמע.
" שתי חנויות שאת אוהבת." אמרתי לה והסתכלתי עלייה, עיניה היפות נתפסו בשלי.
אמה חייכה חיוך שהגיע לה עד לעיניים, גורמת לי לחייך אחריה.
הגענו לחנות ספרים ענקית, לאחר חצי שעה של נסיעה.
ירדתי מהאוטו, הולך לדלת של אמה ופותח אותה, מביט בשעשוע בפרצוף ההמום שלה.
" את מתכוונת להישאר פה עוד הרבה?" שאלתי אותה וגרמתי לה לצאת מהאוטו ברגליים טיפה רועדות.
" אמה, היי. תרגעי." אמרתי בבלבול, מנסה להרגיע אותה.
"תודה" היא אמרה בקול חנוק וחיבקה אותי חזק.
חיבקתי אותה בחזרה ועמדתי איתה ככה עד שהייתי בטוח שהיא נרגעה.
" בוא ניכנס" אמה אמרה לאחר כמה דקות.
נכנסנו לחנות ואמה פערה את עיניה למראה הספריות הגדולות והגבוהות שהיו שם.
לקחתי אחת מהעגלות שהיו שם והלכתי אחרי אמה, נותן לה ללכת בקצב שלה.
" כמה ספרים אני יכולה לקחת?" היא שאלה אותי.
שהלכנו לקניונים ביחד אמה שילמה בכרטיס האשראי שלה, באותו רגע הבהרתי לה שהיא לא נוגעת בו יותר, במיוחד לא איתי.
" כמה שרק תרצי, יהלום." אמרתי לה ונישקתי את שפתיה.
אמה הנהנה בהתרגשות והתחילה להסתובב, קוראת תקצירים של חלק מהספרים ולפעמים פשוט הכניסה לעגלה מבלי לקרוא.
כל פעם שהיא עמדה מול הספריות הגדולות ופתחה את הספר שהחזיקה בידה, צילמתי אותה.
הייתי צריך קצת מהיופי שלה אצלי בטלפון.
היינו בתוך החנות לפחות שעה- אם לא יותר, עד שהלכנו לקופות.
אמה לקחה 18 ספרים.
שילמתי על הספרים ולקחתי את השקיות לאוטו.
" תודה, דמיאן." אמה אמרה לי עם דמעות בעיניה.
" באהבה, נסיכה." אמרתי לה וחייכתי שחיבקה אותי חזק.
" בואי נלך לעוד מקום." אמרתי לה בחיוך ופתחתי לה את הדלת, מחכה שתיכנס וסוגר אותה.
התחלתי בנסיעה לכיוון חנות ספורה ענקית שאליסה אמרה לי שנמצאת כאן.
הגענו והחניתי את האוטו, מביך בחיוך הרחב של אמה.
" החנות הזאת ענקית." היא ענקית.
" לא היה לי מושג נמצאת כאן, אליסה אמרה לי." אמרתי לה בחיוך ויצאנו מהאוטו , מתקדמים לעבר החנות.
" קדימה אמה. אני יודע שאת אוהבת." אמרתי לה שעמדה לצידי כשנכנסנו לחנות.
אמה לא חיכתה רגע, היא התחילה ללכת לכל מיני עמדות.
הלכתי אחריה, עוסק בטלפון כי בכל זאת היו לי דברים חשובים.
חייכתי חיוך קטן שראיתי את אמה מתחילה להכניס דברים לתוך הסלסלה.
אחרי כמה דקות, עזבתי את הטלפון והתרכזתי יותר באמה, בשאלות ששאלה אותי, או התייעצה איתי.
" איזה גוון של סומק יהיה לי יפה יותר, זה או זה?" היא שאלה אותי והחזיקה מולי שתי גוונים.
" שניהם"
לקחתי את שניהם מידה והכנסתי אותם לסלסלה.
" מה- לא! דמיאן, הם ממש יקרים." אמה פסלה והושיטה את ידה כדי להוציא אותם מהסלסלה, אך הרחקתי את הסלסלה ממנה.
" אני לא אתווכח איתך, אמה. קדימה." אמרתי לה בטון נמוך, מקווה שהיא הבינה.
אמה גלגלה את עיניה והסתובבה, ממשיכה ללכת לכל מיני עמדות.
שמחתי שהתחילה לצבור אומץ לאט לאט.
המשכתי ללכת אחריה, מחזיק את הסלסלה ומחייך שהוסיפה אליה דברים.
" סיימתי" אמה אמרה והתנשפה, אנחנו כבר כמעט שעתיים בתוך החנות.
שילמתי בקופה, גורם לעיניה של אמה לזהור.
" היא לקחה רק איזה 20 מוצרים, לא יותר מזה לצערי.
"תודה, דמיאן." אמה אמרה לי וחייכה אליי חיוך גדול ויפה.
" את לא צריכה להגיד לי תודה על כל דבר , אהובה שלי." אמרתי לה בשעשוע.
התקרבתי אליה ונישקתי אותה, מחייך כנגד שפתיה.
" אני אוהב אותך, אמה. כל מה שאי פעם תרצי, העניק לך." אמרתי לה וגרמתי לחיוכה להתרחב.
* תאריך כתיבת הפרק: 12-13.9.2023*
YOU ARE READING
היהלום הקטן שלו
Romance*ספר זה הוא ספר המשך לספר- המלאך הקטן שלו. ניתן לקרוא את הספר הזה כספר בודד.* אמה- אמה בת 20, יש לה אחות גדולה בת 21 ושמה ריילי. אבא של אמה וריילי נטש אותם שאמה הייתה בת 14 ומאז לא יצר איתן קשר. אמא של אמה מתה בלידתה אמה וריילי גרות באחוזה של אלי...
