האש שבוערת בינינו.

פרק 3

~שרה~
״אז.. אני רוצה להכיר לך את הבנות,״ אמרה מישל בהתלהבות, רק זה מה שחסר לי עכשיו. להכיר זונות מפונקות. ״מיש...״ אמרתי בהיסוס,״הן נחמדות, אני נשבעת.״ ממש רציתי לאמין לה, אבל, אני לא בטוחה כל כך שהן יאהבו אותי,האמת שזה לא מעניין אותי אם הן יאהבו אותי או לא, אולי אם הייתם שואלים אותי פעם, היה לי אכפת. אבל עכשיו זה מעניין לי את הזין. ואם להיות כנה עם עצמי, רוב הבנות שאי פעם הכרתי קינאו בי. ״אולי את תאהבי אותן,״ אמרה מישל ושיחקה באוכל שלה, ״ואולי אני לא.״ החזרתי בתור תשובה, ״בחייך שרה, תהיי פחות שלילית,״ זה הענייין, אני לא יכולה שלא לחשוב מיד מה התרחיש הכי נורא שיכול לקרות. אני תמיד חושבת יותר מידיי, על כל דבר הכי קטן. ואז תחושת הפחד מתחילה לעטוף אותי. אני מתחילה לשאול את עצמי את כל השאלות האלה, אני שמנה מידיי? אני רזה מידיי? אני טיפשה מידיי? אני מכוערת מידיי? החרדה משתלטת לי על כל הגוף ואין שום דבר שאני יכולה לעשות עם זה. לפחות כך זה היה פעם, היום..היום זה שונה,אני השתנתי, מה שקרה שינה אותי לתמיד. ומיש היא שונה, היא סוג של נפש חופשייה, אני לא יפרט בזה שהיו לה חיים קשים. היא התמודדה עם כל כך הרבה חרא והיא רק ילדה, החיים שלי הם משחק ילדים לעומת שלה, אבל עכשיו היא בתקופה הרבה יותר טובה, ואני מקווה שזה ישאר ככה. ״פאק שיט.״ , שמעתי את מישל ממלמלת ומסתכלת מאחורי, הסתכלתי לאחור כדי להבין על מה היא מסתכלת,וראיתי שני גברים שרירים וגבוהים בדרך אלינו,וישאר זיהיתי אותם, מייק וג׳וני. ״שיט הם באים לפה.״ היא אמרה במבט לחוץ, ״למה הם באים לפה מיש?״ שאלתי וזזתי בכיסא, ממש אין לי מצב רוח לעוד שני בחורים. ״אני ממש לא יודעת, ולא אכפת לי, פשוט תתעלמי מהם.״ אמרה וחזרה להביט באוכל שלה, אני ומישל ישבנו בסוף הקפיטריה בצד, והקפיטריה שלהם הייתה עצומה, אז היינו מאוד רחוקות מהשולחן של ׳שחקני הפוטבול הפופולריים ׳ תמיד שנאתי אנשים כאלה. שחושבים שהם יותר טובים מכולם רק כי יש להם כישרון מסוים. לכולם יש כישרון במשהו, זה לא הופך אותם לאלים או משהו. ״שלום מיש בייבי,״ אומר מייק ומתיישב ליד מישל כאילו הם חברים ותיקים, אני כמעט מעיפה לו אגרוף לפנים. ״מה אתה רוצה מייקל?״ אמרה מישל בלעג, ״אל תהיי כל כך לחוצה בייבי, אני רק רוצה להכיר את החברה החדשה שלנו,״ הוא עביר את מבטו אליי וכעס חילחל בי. ״היי בלונדי,״ קול של גבר נשמע מאחורי, וראיתי את גוני, הוא התקדם לכיווני והתיישב ממש לידי,
הוא בחן אותי בעיניו הגדולות.״תזדיינו מפה מייקל, אני רצינית!״ צעקה מישל ומעט תלמידים התחילו להסתכל לכיווננו, ״תרגעי מיש מיש.״ אומר גוני שעיניו בוחנות אותי, אני לא טורחת להסתכל עליו, ״אז איך קוראים לך בלונדה?״ שואל אותי מייק,הרמתי את מבטי לכיוונו. ״לא שזה העניין המזוין שלכם, אבל קוראים לי שרה.״ אמרתי בקול אדיש וחסר רגש. התמודדתי עם הרבה טיפוסים כמוהם. עם אני לא אגיד להם את השם שלי הם בחיים לא יעזבו. הם כמעט נראים מופתעים מהטון דיבור שלי אליהם. ״אז מה בחורה כמוך עושה פה?״ אומר מייק בקול משועשע, ומישל נהיית אדומה מרוב כעס. ״אני רצינית גוני, עם לא תיקח אותו ברגע זה אני נשבעת ש-״ ״את מקנא מיש בייבי?״ קטע אותה מייק כאילו זה מובן מאליו. ״לך.זדיין.מייקל.״ היא התנשפה בכעס והביטה בו.
״עם זה הזמנה להכנס לתחתונים שלך, אני בעיניין.״ אמר בקול פלרטטני וקרץ לה, וראיתי איך הכעס שלה נעלם בשניה, ״אז שרה,נעים להכיר אני-״ ״גוני.״ אמרתי לפני שיכל לסיים את המשפט, סתומה,סתומה,סתומה.
״אז אני מניח ששמעת עליי כבר הא?״
סוף סוף הסתכלתי בעיניו, הוא נראה כל כך בטוח בעצמו שזה כמעט מעצבן. אני עדיין לי מכירה אותו וכבר שונאת אותו, אלוהים באמת למה תמיד הבחורים המגעילים נראים כל כך טוב. עיניו ממש חדרו אליי, הוא הסתכל אליי כאילו ידע את כל סיפורי, כאילו הכיר אותי, זה פאקינג קריפי. ״כן שמעתי,״ אמרתי בקול אדיש, ״שאתה מניאק מזדיין, שחושב שהוא מלך העולם.״ הוא לא הפסיק להביט בעיניי, אפילו לא לשניה.זה היה מצמרר, העיינים שלו, אוי אלוהים, ״את מחמיאה לי מותק, אני הרבה יותר גרוע מזה.״ אומר בקול שכמעט הקפיא אותי. באלי להעיף כאפה לפנים המושלמות שלו. ״טוב. זה היה נחמד והכול, אבל אני ושרה הולכות לשיעור עכשיו.״ אמרה מישל וקטע את הקרב מבטים שלנו,״טוב היה נעים להכיר בלונדה.״ אמר מייק בשעשוע בזמן שאני ומישל קמנו מהשולחן. ״הלוואי שיכולתי להחזיר לך את אותה המחמאה.״ אמרתי וזכיתי לשמוע את הצחוק של גוני ששמע את דבריי, ומבט גאה ממישל,״היא חריפה אחי.״ שמעתי את אחד מהם אומר שהם התרחקו,מתי שהתרחקנו מספיק מישל התחילה לומר, ״וואו זה היה מוזר.״ ״מה כל כך מוזר בזה אני לא מבינה?״ אמרתי בבילבול  ״שרה, שחקני פוטבול כמו מייקל וגוני לא באים פשוט ויושבים עם נערות כמונו, או כל נערות בכללי.״ ״נערות כמונו?״ שאלתי, ״כן.שרה, נערות כמונו, נערות לא פופולריות עוקצניות,ששונאות אותם.״ אני לא הייתי בטוחה כל כך ששנאתי אותם, אני פשוט שנאתי את מה שהם מייצגים,ואת זה שהם חושבים שמגיע להם הכול, ואת זה שהם שחצנית,אולי כן שנאתי אותם.. ״ובכל מקרה זה היה כל כך מוזר איך שגוני הסתכל עלייך,״ והנה התחלנו. ״מ..מה?״ נפלט לי בגמגום, ״כן, כאילו הוא רצה להרוס לך את החיים, ולהרוס לך את השפתיים.״ אמרה והוסיפה קריצה, ישאר המוח שלי החזיר אותי אחורה בזמן.״את זונה בידיוק כמו אמא שלך!״ הוא צרח עליי, וזרק אותי על הריצפה,רציתי לתת לו אגרוף, אבל הגוף שלי לא זז. זה מתסכל כל כך.״את חושבת שאי פעם היו לך חיים טובים? תעשי לי טובה, את בסך הכול ילדה מטומטמת שאמא שלה עזבה אותה, ושאבא לא אוהב אותה.״ המילים שלו הכאיבו לי,כל כך הכאיבו לי. ״תלך להזדיין קול!״ כאב פילח את עמוד השידרה שלי, ״את יודעת מה? זה לא רעיון רע..בואי לפה,״ הוא משך אותי מהריצפה בכוח והצמיד אותי למכונית ליד,״תהיי זונה גדולה וטובה ותשרתי אותי.״ הוא קרע ממני את החצאית הקטנה שלבשתי והצמיד אותי למכונית ככה שהישבן שלי צמוד לזקפה הדוחה שלו.רציתי לזוז, צעקתי למוח שלי לזוז, לעשות משהו. כלום, לא הצלחתי לעשות כלום. זה כאילו הגוף שלי נכבה, פחד מציף אותי. ובאותו שניה הוא קרע ממני את החולצה, ״תזכרי שזה מה שאת! זונה מלוכלכת!״ הידיים שלו ירדו ליריכיים שלי, ״אני הולך להרוס את השפתיים שלך, את הכוס שלך, את התחת שלך, כל דבר בך!״ בכיתי, לא יכולתי להחזיק את זה יותר,פרצתי בבכי,״תסתמי את הפה, או שאני יסתום לך אותו.״הוא משך בשערי עד שצווחה נפלטה מפי. ״למה אתה עושה את זה? למה לי? מה עשיתי לך?״
צעקתי תוך כדי בכי. ״לא שמעת מה אמרתי?״ הרגשתי את הנשימות שלו על הצוואר שלי, ״אמרתי תסתמי את הפה שלך!״ הוא זרק אותי על הרצפה ובעט בי. ״לך לגהנום!״ צרחתי  ״עם אני הלך לשם את תלכי מייד אחרי.״ ״שרה!״ פתאום פתחתי את העיניים וראיתי את מישל מסתכלת עליי כאילו אני חייזר ״סליחה מה?״ אמרתי והסתכלתי מסביב, ״אני כבר קוראת לך שמונה פעמיים בערך, את בסדר?״ היא נראת מודאגת. ״כן מיש, הכול בסדר, סתם חשבתי,״ ש.ק.ר ״אוקיי..״ היא לא נראתה משוכנעת אבל עזבה את זה. ״בכל מקרה , בואי נשכח מהאדיוטים האלה,״ אמרה מישל ״אני בעד,״ אמרתי במבט משועשע ״בואי נצא לאיזו מסיבה, נשתכר,נעשה בלגן.״ הצעתי, באלי כבר לחגוג, באלי לחיות קצת יותר. ״אני שומעת נכון? את סוף סוף הולכת לצאת מהמיטה וללכת איתי למסיבה?״ הייתי הולכת למסיבות כל יום, אבל הפסקתי בגלל...טוב אתם יודעים מי. ״אל תהיי כזאת מופתעת, מיש, אני יודעת איך לחגוג!״
״הא,הא, אני בטוחה.״ אמרה והסתכלה עליי במבט לא מאמין,״אני רצינית מיש!, בואי נלך, בסוף השבוע למסיבה!״ דחקתי בה, ״אוקיי! זין על החיים שלי קדימה!״ צעקה מישל ואני פרצתי בצחוק,״וחוץ מזה.. אולי את תמצאי שם איזה בחור.. ותתגברי על הקודם..״ אמרתי במבט משועשע, ״התגברתי על הקודם ממזמן.״ היא אמרה וחשבה שאני באמת מאמינה לשיט הזה. ״אה ברור, זה למה הסתכלת עליו כאילו רצית לזיין אותו על השולחן?״ ״אוי תסתמי!״ מישל צרחה עליי והתחילה לצחוק, ובידיוק נכנסנו לכיתה.