האש שבוערת בינינו.

פרק 15

זעם. זה דבר משונה נכון?
זה בא אלייך בכל כך הרבה מצבים.
זה הורס אותך. הורס לך את הנשמה.
זה משתלט עלייך.
אוכל אותך מבפנים. עד שאתה רקוב.
יש כאלה שאומרים שמתי שאתה כועס אתה עושה דברים שאתה לא מתכוון אליהם, כמו למשל מקלל את הבת זוג שלך, להגיד מילים רעות ופוגעניות,להכות את הקיר, להרוג בן אדם ואז אתה מתחרט על זה.
אבל אני לא מסכים עם זה.
אני לגמרי מתכוון להרוג את קול.
ואני לא הולך פאקינג להתחרט על זה.
הוא נגע במה ששלי. אז מה עם לא הכרתי אותה.
זין על זה, היא תמיד הייתה שייכת לי.
אבל פאק.
היא שיקרה לי. אני פאקינג שונא שמשקרים לי.
אני יודע שהיא הייתה איתו. והיא פשוט שיקרה לי מול הפנים.
אני אדום מרוב זעם.
מה קורה לי? למה אכפת לי מהבחורה הזאת?
אכפת לי כל כך.
בבית חולים הרגשתי כאילו הגעתי הביתה.
כאילו היא הבית.
זה מטופש נכון?
איך זה שאני אוהב את הריח שלה.
איך זה שאני אוהב לנשק אותה.
איך זה שאני אוהב לגרום לה לצחוק.
איך זה שאני אוהב אותה.
לא.
לא.
לא.
לא.
אתה.לא.אוהב.אותה.
תתאפס על עצמך ג׳וני.
היא סתם בחורה.
סתם עוד זיון.
פאק היא לא רק עוד זיון.
היא הרבה הרבה יותר מזה. ואני פאקינג יודע את זה.
אפילו לא נכנסתי לתוכה.
ואני אובססיבי אליה כמו כלב מזוין.
אבל היא הייתה עם קול.
פאק. זה..פאק.
נדפקתי חזק.
אני מתקדם במהירות במסדרונות בית החולים.
אין לי מושג לאן אני הולך, אין לי מושג מה אני עושה.
הדבר היחיד שאני מרגיש זה זעם טהור.
אני מרגיש אותו מהקצץ לי בלשון.
אני הולך כל כך מהר שאני לא שם לב ומתנגש במישהו.
״פאק,סליחה.״ אני פולט ורואה שהיא הפילה הרבה ניירות.
אני מרים את מבטי ופוגש בעיניה.
לא, למה?
פשוט נהדר.
״ג׳וני? אלוהים, מה אתה עושה פה?״ לילי מביטה בי ונראת שמחה לפגוש אותי,
אני לא יכול להגיד אותו הדבר אליה.
פעם אחרונה שראיתי אותה הייתי עמוק בגרון שלה והיא נסע ללוס אנג׳לס.
״לילי, א..אני מבקר חברה,״ אני לא טורח להסביר לה.
״אה..נחמד לראות אותך ג׳וני,״ היא מתקרבת אליי.
היא מניחה את שתי ידיה על חזי ואני רוצה להקיא.
״אולי תפגוש אותי במלון אחרי זה?״ לחלוטין לא.
״אני לא יכול יש לי אהה..פגישה.״ היא נצמדת אליי עוד יותר.
ואני רוצה להעיף אותה לעזאזל.
״בטוח?״ היא מניפה בריסיה המזויפות.
אני בא לענות אבל גוף קטן נכנס ביני לבין לילי.
״הוא בטוח.״ שרה יורה בלילי חצים.
פעימות ליבי ישאר מתחילות להתגבר.
ואני פאקינג כל כך כועס עליה,למה היא לא סיפרה לי?
״ומי את תזכירי לי?״ לילי מסתכלת על שרה בלעג.
ואני עומד שם דומם כמו פסל מזוין.
״אני הבחורה שתהיה במיטה שלו בסוף הלילה כלבה.״ פאק זה נכון.
״כן,אוקיי,״ אני מושך את שרה משם לפני שזה יהפוך למכוער.
״היה נעים לפגוש אותך לילי!״ אני מנופף אליה והיא נראת מאוכזבת.
״אל תיגע בי,״ שרה מעיפה את ידיי ממותניה.
וזה כואב.
אני זקוק למגע שלה.
אלוהים.
אני מעורר רחמים.
״שרה-״
״ישאר שמשהו נהיה קשה מדיי אתה פשוט בורח כמו ילד בהתקף עצבים ומנסה לזיין מישהי אחרת?״ לא ציפיתי לזה.
היא עצבנית בברור, אבל גם אני.
היא לא יכולה לצפות ממני לא לכעוס על זה שהיא לא סיפרה לי שהיא הייתה עם הבן אדם שאני הכי מתעב בעולם.
״אני לא חבר שלך שרה,״ אני כזה זין.
למה אני רוצה להיות?
אני רואה בעיניה בזק של כאב ומייד הוא נעלם.
״ולמה זה?״ פאק, אני לא יודע.
איך אני אמור לענות על שאלה כזאת? אני הכרתי אותה לפני פחות משלושה חודשים והיא כבר הפילה אותי על הברכיים.
היא מוליכה אותי כמו כלב.
היא גורמת לי להרגיש יותר מידיי דברים.
אני לא רוצה להרגיש.
״כי אני לא רוצה שתהיי.״ שקר.שקר.שקר.
היא מביטה בעיניי ונראה כאילו היא מנסה למצוא את השקר שאני מסתיר.
אני מסתכל בעיניה הכחולות ושוקע.
״טוב,״ היא נאנחת.
״אז כנראה שבראין יהיה החבר שלי.״ לא.
הבחורה הזאת משגעת אותי.
אני מרגיש את העור שלי מהקצץ מכעס.
״הוא זה שיגע בי,״ היא ממשיכה.
ואני מרגיש את הקנאה גועש בתוכי.
אני לא קנאי.
אבל אף בחור לא יגע בה.
אף.אחד.
״הוא זה שאני יצרח את השם שלו.״ לא.
היא מתגרה בך. הקול בראשי אומר.
אני שבוי של הבחורה הזאת. אני לא מצליח לדמיין אותה עם גבר אחר, ואני פאקינג לא רוצה לדמיין את זה.
היא שייכת לי.
השם שלי יהיה חרוט על הגוף שלה.
אני רואה שהיא מסובבת את הגב אליי ולוחש, ״הוא זה שיזיין אותי.״
אני נשברת.
אני מושך אותה בכוח מהצוואר ומרסק את שפתיי על שפתיה.
אני שומע את הצווחה הקטנה נפלטת מפיה.
״נסיכה, הגבר היחד שיזיין אותך זה אני.״ אני נוהם מבעד לשפתיה.
״הגבר היחד שיגע בך זה אני.״ אני מוצץ את השפה התחתונה שלה.
״הגבר היחיד שתצרחי את השם שלו זה אני.״ אני מחזיק בה כל כך חזק שאני חושב שזה ישאיר סימן.
״הגבר היחיד שתהיי שייכת לו זה אני, פאק. בסדר, את רוצה שאני יהיה חבר שלך, אז אני יהיה החבר המזוין שלך. את רוצה שאני אזיין אותך? אני אזיין אותך.אני יעשה כל מה שאת רוצה שאני יעשה. את כל מה שאני חושב עליו, מהרגע הראשון שראיתי אותך,את לא יוצאת לי מהראש. את והעיניים הכחולות שלך.״ אמרתי את זה.
היא יכולה לקבל את זה או לא.
היא שלי.
היא מנשקת אותי חזק יותר.
״ג׳וני..אני או-״
״הזוג אוהבים השלימו יופי,״ דילן ומישל מופיעים משום מקום.
״מה אתה רוצה חמור?״ שרה שואלת אותו ונראת מעוצבנת.
״שחכת את הטלפון, הוא לא מפסיק לצלצל.״ מישל עונה במקום דילן.
שרה נראת מבולבלת ולוקחת את הטלפון מידיו של דילן.
״מי זה?״ אני שואל. הקול שלי תקיף.
״אין לי מושג, מספר לא מזוהה.״ היא מחזירה את הטלפון לכיס במהירות.
״אה,דילן?״ שרה מסתכלת עליו.
״כן?״
״זה קשור לג׳ולי,״ שרה מסתכלת על הרצפה ואז מחזירה את מבטה אל דילן.
״אה..זאת אותה הג׳ולי שהכרת לי במועדון?״ אני רואה את מישל זזה באי נוחות מהצד.
״כן, איך פתאום נזכרת בזה?״
״סתם, היה לי חלום מטומטם,״ היא מניפה את ידה,
משהו לא מסתדר לי פה, אבל אני עוזב את זה.
״בואו נלך הביתה,״ מישל אומרת ומתחילה לצעוד קדימה.
אני לא רוצה לעזוב את שרה ואני בהחלט לא רוצה ללכת הביתה.
אני יהיה לגמרי לבד.
מייקי לא דיבר איתי במשך יומיים כבר.
אמא נסע לפגישת עסקים.
וטוב, זהו.
״למה אתה מחכה?״ שרה מסתכלת עליי בשאלה.
״מה?״ אני מביט בעיניה הכחולות פעם אחת אחרונה לפני שאני אצטרך לעזוב.
״אתה בא איתו,״ רגע מה?
״לבית שלך?״ בבקשה תגידי כן.
״לא אדיוט אחד, לרחוב, ברור שלבית שלי,״ היא לוקח את ידיי
ומושכת אותי קדימה.
״כמו שאמרת, אתה חבר שלי עכשיו, וחבר צריך להכיר את המשפחה לא?״ שאני אמות.
אני באמת חבר שלה?
וואו.
זה..מרגיש..טוב.
זה מרגיש פאקינג מעולה.

תקשיבו שנשארו לנו ממש עוד 5 פרקים עד הסוף! חכו אתם תהיו בהלם.