האש שבוערת בינינו.

פרק 25

~ג׳וני~
״איפה הוא לעזאזל?!״ אני זורק את הבחור על הריצפה בכוח בזמן שאני תופס אחד אחר.
״אה?! איפה?!״
״תראה,אחי אין לנו מושג אוקיי בבקשה אל תפגע בנו,״ אני מסתכל על הבחור במבט מזלזל ומפיל אותו על הריצפה.
אני מחפש את קול מעל לשעה.
הבן זונה פאקינג מת.
נכנסתי לבר מפוקפק אבל לאף אחד אין תשובות.
אולי אני יתחיל לשבור כמה עצמות ואז הם יענו.
״מי יודע איפה קול?!״ אני צועק בפנים של הברמן.
״אני נשבע שאני לא יודע! אבל-״
״אבל?!״ אני נושם.
״אבל יש סיכוי שהקומה התחתונה יודעת..״ קומה תחתונה מזוינת.
״תוביל אותי לשם עכשיו.״
הוא מהנהן ונראה מפוחד עד מוות.
אנחנו מתחילים ללכת במדרגות צרות ומלוכלכות ואני מתחיל לשמוע שירים.
״זה פה אדוני,״
״עוף לי מהפנים.״ אני אומר בחדות והוא מסתלק במהירות.
אני מריח גראס ואלכוהול דרך דלת הברזל.
אני פותח את הדלת ורואה שולחנות פוקר מסודרים בכל החדר וקבוצת בחורים שנראים בגילי יושבים באחד.
הפרצופים מתחילים להיות מוכרים מתי שאני מתקרב.
הזעם שלי עולה ל100.
קאי.
הוא מבחין בי ומקמט את עיניו.
״תראו תראו, הזבל חוגג בצד שלנו היום, תן לי לנחש, אתה מחפש את קול?״ הוא שואל בקול מזלזל ואני עוד שניה דופק את הגולגולת שלו באבן.
״איפה הוא?״ אני שואל בטון נמוך.
״לך תמצא את התשובות שלך במקום אחר,״ הוא מסיר את עינו ממני וממשך לשחק.
בסדר,
אני מתקדם אליו וחבריו הולכים הצידה.
״בסדר ככה זה התנהל, אתה אומר לי איפה הוא, או שאני ישבור כל עצם בגוף שלך.״ הוא בולע רוק ומסתכל על חבריו לעזרה אבל הם שותקים ומורידם ראש.
פחדנים.
הוא לא עונה.
טעות.
אני מיד מרים אותו מצווארו והוא נהייה אדום.
״אני ישאל פעם אחרונה, איפה.הוא?״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
(שימו מפה את השיר.)

ברור שהוא אמר לי איפה קול.
שמוק.
אני עובר ליד גן שעשועים נטוש.
איפה אתה בן זונה.
אני מתחיל לשמוע קולות ועוצר ליד פחי אשפה.
אני מסתכל מסביב כדי להבין מאיפה הקולות באים ואז אני רואה אותם.
שרה.
הלב שלי עוצר.
מה היא עושה פה? פאק לא טוב בכלל.
אני מתחיל לנשום במהירות.
זה נראה כאילו הם רבים. אני מתקרב עוד קצת כדי לשמוע מה הם אומרים.
״עכשיו נוכל להנות כמו פעם,״ קול אומר ושרה נראת..מפוחדת?
״אתה חלאה!״ היא צועקת.
״הרסת לי את החיים!״
״תשמרי על הפה שלך או שאני יבוא ויסתום אותו שעצמי.״ אני רותח.
אני פאקינג יהרוג אותו.
אני בא ללכת לכיוונן אבל אז שרה צועקת.
״אתה אנסת אותי!״
אנסת אותי.
אנסת אותי.
אנסת אותי.
אנסת אותי.
אנסת אותי.
הלב שלי נקרע לשתיים.
הרגליים שלי לא מצליחות לתפקד.
הוא.. אנס אותה?
הכול מתחיל להסתדר.
הכול מתחבר לי בראש.
אני נופל על הברכיים ורואה שחור.
אני שומע את זה בלופים.
אנסת אותי.
אני נזכרת בכל הדברים המחרידים שאמרתי לה.
הוא פאקינג אנס אותה.
אני מנסה לעקל את זה בראש אבל אז אני שומע רובה מוטען.
פאק.
אני מחזיר את מבטי אל שרה וקול ורואה אקדח מופנה אליה.
באותה השניה אני רץ.
הכי מהר שאני יכול אני כמעט שם.
אני שומע את ההדק נלחץ.
בום!
אני פוגע בקול הכי חזק שאני יכול ושתינו נופלים על הריצפה.
אני שומע את הראש שלו נתקע בסלע.
״ג׳ו..-ג׳וני?״ שרה מסתכלת עליי עם עייני המלאך שלה.
אני מנסה לדבר אבל שום דבר לא יוצא.
אני רק מסתכל עליה.
על כמה שהיא יפה.
אני מאוהב בבחורה הזאת.
״אוי לא ג׳וני!״ היא נוחתת על הברכיים ליידי.
״ג׳וני, אתה מדמם!״ פאק.
היא לוקחת את האקדח ומכניסה לכיסה.
״אוי שיט ג׳וני.״ היא מתחילה לפרוץ בבכי.
אני לא מצליח לנשום.
״ג׳וני היי! תישאר איתי!״ אני מרגיש את העיניים שלי נסגרות.
״ג׳וני! בבקשה!״ אני מנסה לדבר.
״א..-אני..-אוהב א..-אותך.״
ואני רואה שחור.