האש שבוערת בינינו.

פרק 17

~ג׳וני~
״הוא בסדר?״
״מי?״
״מייקל.״ מישל מסתכלת עליי בעיניי הכלבלב שלה ונראה כאילו היא באמת דואגת לו.
בזמן האחרון התחלתי לחבב את מישל, טוב, לחבב זאת מילה גדולה מידיי, התחלתי לסבול את חברתה.
״אני לא יודע,הוא לא דיבר איתי מאז היום ההוא שהלכנו לבית החולים,״ זאת האמת.
הוא מסנן את כל השיחות שלי, הוא מתעלם ממני בתיכון, ואני אפילו לא מבין על מה, כן אני יוצא עם שרה והוא לא יכול לכעוס עליי בגלל זה.
״אני לא בגדתי בו, אתה יודע,״ הווידוי הזה שלה מפתיע אותי.
בחיים לא חשבתי שאני אשב על הספה בבית של שרה, ואדבר עם מישל ריילי על האקס שלה, זה פאקינג מוזר.
אבל אני אוהב את זה.
״אני יודע,״
״אני רצינית ג׳וני, בחיים לא הייתי עושה לו דבר כזה.״ אני מאמין לה.
״פיתחת רגשות למישהו אחר?״ אני שואל וכבר יודע שהיא יודעת בידיוק על מי אני מדבר.
אני לא יודע מה קרה בינהם, זה ממש לא עינייני, אבל ראיתי את החיבור,ראיתי את המבט שבו הוא הסתכל עליה, הוא הסתכל עליה איך שאני הסתכלתי על שרה.
״אני..לא. אני יודעת איך זה נראה, אבל בחיים לא קרה ובחיים לא יקרה שום דבר ביני לבין דילן.״ לפני שאני מספיק להגיב היא ממשיכה.
״פשוט, לפעמים אני חושבת שאולי הוא יכול להשתנות, שאולי הוא לא אותה חתיכת חרא, אבל אני תמיד טועה. כל פעם שהוא הולך צעד קדימה הוא לוקח 100 צעדים אחורה, אני שונאת אותו. כל כך שונאת אותו ג׳וני, אלוהים אני אפילו לא יודעת למה אני מספרת לך את כל זה.״ אני רואה דמעות מצטברות בעיניה.
פאק.
אל תבכי, אני לא טוב בלנחם אנשים.
״העצה היחידה שיש לי להביא לך היא להזדיין, קל,פשוט,כיף.
אל תשימי על מה שהוא אומר,מה שהוא חושב, מה שהוא עושה, תעשי מה שאת רוצה לעשות.״ אלוהים הפכתי להיות פסיכולוג מזוין.
״טוב אז מה רואים? אני רוצה סרט אימה,״ הבחורה שלי מתקרבת אליי ונוחת על הספה.
אני בחיים לא אתגבר על כמה שהיא יפה.
פאק,היא נראת כמו מלאך.
החיוך שלה גורם לי לרצות לחייך.
״כל מה שתרצי,נסיכה,״ אני מקרב אותה אליי והיא מתכרבלת עליי כאילו אני שמיכה.
״אתם כאלה חמודים שבא לי להקיא.״ מישל קמה על רגליה ומתחילה ללכת.
״אני צריכה לעשות משהו נתראה!״ היא צועקת.
״אה, וג׳וני? תודה על העצה.״ היא טורקת את הדלת ויוצאת.
״מה? איזה עצה? מה פספסתי?״ שרה מניפה את שערה הבלונדיני ומזיזה אותו מפניה.
״סתם עצה בין חברים,״ אני תופח על ישבנה.
״חברים הא?״ אלוהים אני אוהב את הבחורה הזאת.
״תשתקי,״ אני מחייך וכמעט לא מצליח להסיט ממנה את מבטי.
״אז רואים סרט?״ היא שואלת.
אבל אין לי כבר מצב רוח לסרט.
אני תופס יריכייה ומושך אותה לשבת עליי.
״אני יותר בעד שנעשה סרט,״ אני לוחץ אותה לזיקפה שלי.
התשוקה בעיניה מתעוררת לחיים.
״אה כן?״ היא שמה את ידיה על חזי.
אני שומע את דפיקות הלב שלי פועמות בפרעות.
אני מנשק את צווארה והיא מוציאה יבבה.
״כן.״
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״תפסיק להתעלם ממני,״ אני הולך במהירות אחרי מייקי במסדרונות התיכון.
״היי, אפס? שמעת אותי?״ כלום.
כאילו אני אוויר.
״מה הבעיות שלך?״ הוא ממשיך ללכת אפילו יותר מהר.
אני שולח את ידי כדי לעצור אותו.
בשניה שהיד שלי נוגעת בידו הוא מתנפל עליי.
״אל פאקינג תיגע בי!״ הוא צועק.
אז עכשיו הוא מדבר, יופי.
״מה הבעיה שלך?״ אני מביט בעיניו ואני לא רואה כלום.
״הבעיה שלי? הבעיה שלי? אתה יוצא עם החברה הכי טובה של האקסית המטומטמת שלי שדרך אגב, בגדה בי.״
אני לא אשפוט אותו, אבל פאק אני כן, איך הוא יכול לדבר ככה על מישל?
״אתה מגזים, היא לא בגדה בך-״ הוא עוצר אותי ואפילו לא מוכן להקשיב.
״היא כן! אתה רואה? אתה תופס את הצד שלה רק בגלל שחברה שלה מציע לך כוס על מגש כמו זונה-״ האגרוף שלי פוגע הישר בפניו.
הוא עף על הריצפה מעוצמת האגרוף.
אני רואה את האף שלו מתחיל לדמם.
הוא מסתכל עליי בהלם.
אל תהיה בהלם בן זונה.
אני תופס בחולצה שלו ומרים אותו למעלה.
״אם אי פעם תדבר עליה ככה שוב אני יתלוש לך את הביצים חתיכת אדיוט. ולא, מישל לא בגדה בך, עם הייתה רק מנסה להקשיב למילה שהיא אומרת היית מבין. אתה לא הפאקינג קורבן פה, אז אל תנסה לצאת כזה.״ אני זורק אותו על הריצפה והולך משם.
אני אפילו לו טורח להסתכל לאחור.
מה קרה לו? מה קרה לבחור המצחיק והשובב?
מה קרה לבחור השמח והבטוח?
זעם ואכזבה ממלאים אותי.
איך הוא יכול לדבר אליה ככה?
אני מתגעגע אליו, כל כך מתגעגע אליו.
לגרסה הישנה שלו, זה כל כך דפוק.
כל המחשבות הרעות ומצב הרוח הנוראי שלי נעלמים.
בשניה שאני רואה את הנמוכה הבלונדינית עם התחת הכי חמוד בעולם.
היא מבחינה בי וישר מחייכת.
אני מתקרב אליה עד שאנחנו עומדים פנים מול פנים.
״תגידי, ראית במקרה את חברה שלי?״ אני שואל אותה בשעשוע.
״אמממ, איך היא נראת?״ עיניה הכחולות מביטות בי.
״סקסית בטרוף,״ אני מושך את מותניה ומקרב אותה אליי.
״נשמע כאילו זכית בה.״ ידיי יורדות במעלה גבה.
״כן, אני בן זונה בר מזל.״ אני מנשק את שפתיה ברכות.
״תשמור עליה,״ היא קורצת לי ומתנתקת מהאחיזה שלי.
אני מרגיש שכל העיניים מחוונות אלינו, אבל לא אכפת לי.
״אה..ג׳וני? מילה גבר?״ ג׳אק מופיע משום מקום ומסתכל עליי ועל שרה בהבע דאוגה.
שרה קופאת במקום ומסתובבת לאט כדי לראות מי מדבר איתי.
״ג׳אק.״ השם שלו יוצא ממנה בלעג.
מה לעזאזל?
״אתם מכירים?״ אני שואלת ומעביר את עיניי בינהם.
״אפשר להגיד,״ שרה נראת רותחת מזעם.
אני הולך לברר למה.
אני מהנן אל ג׳אק ואנחנו מתחילים ללכת לכיוון המלתחות.
״אני מקשיב,״ אני אומר לו.
״אוקיי,אתה לא הולך לאהוב מה שאני הולך להגיד לך,״ הוא מזהיר אותי כאילו אני שם זין.
״נו,״ אני חסר סבלנות.
״לא משנה מה קורה בינך לבין שרה, זה חייב להסתיים עכשיו.״
מה?
״ולמה זה?״ זה משעשע אותי. זה משעשע אותי כי הוא חושב שהוא באמת יכול להגיד לי מה לעשות.
״כי אז זה יפגע בשניכם.״ אני כמעט צוחק.
״תשאיר את הדעה המחורבנת שלך לעצמך גבר, היא חברה שלי.
ועם אתה רוצה אותה אני מבין, היא מדהימה, אבל היא כבר שלי.״
הקול שלי תקיף.
״אני לא רוצה..תקשיב, אני אומר את זה לטובת שרה, היא תפגע ממה שקורה בניכם.״ הוא צוחק עליי?
״אתה חושב שאני יפגע בה?״ אני מתקרב אליו.
״לא אמרתי את זה, יכול להיות שמישהו אחר יפגע בשניכם..״ מה זה אמור להביע?
״תדבר אנגלית אדיוט.״
״תראה,אני לא יכול להגיד כלום, אבל,״ אני באמת אתן לו אגרוף לפנים אם הוא לא ידבר עכשיו.
״אבל?״ הוא מעביר יד בשערו.
״לשרה יש עבר..מסובך.״
״וואו, תודה, עכשיו הבנתי הכול,״ אני מביט בו בכעס.
״פשוט, תשמרו על פרופיל נמוך,״ הוא תופך על גבי.
השיחה הזאת לא הייתה מועילה בכלל.
אני מדבר ברמזים ואני פאקינג שונא את זה.
מי יפגע בשרה? אף אחד.
לא במשמרת שלי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״תספר לי עליו.״ שרה מביטה בי.
״אין הרבה לספר, הוא הסתלק שהייתי קטן, זהו.״ אין לי מצב רוח לדבר על אבא שלי.
אנחנו מכורבלים בשמיכה ורואים סרט, זה מרגיש טוב מידיי מכדי להיות אמיתי, אבל זה פאקינג אמיתי.
״ג׳וני,״ היא מעבירה את ידה על חזי.
״אני שונא אותו שרה, ממש שונא אותו.״ היא מסתכלת עליי באהדה.
״תספר לי כמה,״ הבחורה הזאת.
״הוא בגד באמא, כל כך הרבה פעמים, והיא אף פעם לא עזבה אותו, למרות שהיא ידעה. הוא אף פעם לא היה בבית. ומתי שהוא כן היה, הוא אפילו לא אמר שלום. פאקינג שלום שרה, הוא התנהג כאילו אין לו ילד.״ אני מתנשף.
בחיים לא דיברתי אם אף אחד על אבא שלי.
אף.אחד.
״אני כל כך מצטערת,״ היא מושיטה את ידיה הקטנות ומחבקת אותי.
פאק.
אני אוהב את הבחורה הזאת.
״שיזדיין,יש לך אותי עכשיו.״ היא כמעט צועקת.
״כן,יש לי אותך.״ אני מנשק את ראשה.
״אני אוהבת אותך, חתיכת טמבל.״
״גם אני אוהב אותך, טמבלית.״ היא מגחחת.
אני שומע צלצול טלפון.
״זה הטלפון שלך?״ אני שואל.
״לא,״
אני מוצאי את הטלפון מהכיס ורואה מספר לו לא מזוהה.
״אני עוד שניה יחזור,״ אני מנשק את שרה ויוצא למרפסת.
״כן?״  אני עונה וסוגר את החלון.
אני שומע נשימות מהצד השני של הקו.
״מי זה?״ אני אומר בקול נוקשה.
״מקליי,טוב לדבר איתך שוב.״ בן זונה.
״קול, הלוואי שיכולתי להגיד אותו הדבר.״ אני מתאפק לא להשליך את הטלפון על הריצפה ולרסק אותו.
״מה אתה רוצה?״ אני שואל בכעס.
״מה שלום חברה שלך מקליי?״ הוא רק מנסה לעצבן אותך ג׳וני,אל תיסע אליו הביתה ותנפץ לו את הגולגולת.
״החברה שלי בסדר גמור.״ הדגשתי את השלי.
אני שומע את המזדיין צוחק.
״כן,היא לא אמרה לי אותו הדבר.״ מה לעאזאל הוא אמר עכשיו?
״מצחיק שאתה חושב שדיברת עם חברה שלי, אתה צריך טיפול.״ אני באה לנתק את השיחה אבל הוא אומר משהו שעוצר אותי.
״פגשתי אותה בעיר, לפני שבועיים.״ שקרן.
״שרה לא הייתה בעיר-״ לא.
היא כן הייתה בעיר.
כדי לפגוש חברה.
״מה באת להגיד מקליי?״ אני אשבור את המפרקת של המזדיין.
״מה אתה רוצה?״ אני שואל בעצבנות.
״היא אמרה שהיא מתגעגעת אליי.״ שקרן.שקרן.
הוא מתגרה בך.
ומה עם לא?
״אתה משקר.״
״היא אמרה שהיא מתגעגעת אליי כל כך שהיא לא יכולה לעמוד בפיתוי.״ עכשיו אני נהיה משועשע.
שרה בחיים לא תעשה את זה לפני שניה היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי. המזדיין סתם מנסה לעצבן אותי.
הוא ישלם על זה.
״שקרים,״ אני אומר.
״אז כופפתי אותה על המכונית שלי וזיינתי אותה-״
״תקשיב לי טוב חתיכת מזדיין, עם לא תפסיק לדבר ברגע זה אני ישבור כל עצם בגוף האומלל שלך.״
״אתה לא מאמין לי?״ הוא אומר את זה כאילו הוא חשב שאני יאמין לו.
״היא גם אמרה שהיא רוצה להשיג ממך קצת כסף ואז היא תחזור אליי.״ אני כמעט צוחק.
״אתה מת.״ אני אומר ובא לנתק.
״יש לי הוכחה.״ הוא כזה מסכן.
מה הוא הולך לשלוח לי סרטון שלה אומרת את כל זה?
״איזה הוכחה בידיוק?״ אני שואל ולפני שאני מדבר שוב, הוא מנתק את השיחה.
בן זונה פחדן.
שרה לא תעשה לי שום דבר מזה.
אני מתחיל להכנס בחזרה לבית אבל סרטון נשלח אליי ממספר חסוי.
אני פותח את הסרטון והכול שחור.
כאילו מישהו בהמצע הכביש.
״שמעת אותי?״ הקול של קול נשמע ואז רואים מכונית שחורה.
״כן, בסדר.״ הקול של שרה נשמע.
ליבי עצר.
אין סיכויי זאת היא.
עדיין לא רואים כלום מלבד המכונית.
ואז אני שומע את זה.
״תזיין אותי, קול.״ לא.
לא.לא.לא.לא.לא.לא.
היא בחיים לא תגיד את זה.
המצלמה זזה טיפה וחושפת ישבן של אישה.
ג׳וני זאת לא היא.
הלב שלי אומר שוב ושוב.
אני מרגיש משהו נוראי לוחץ על החזה שלי. כאילו פיל יושב עליי.
״את רוצה שאני אזיין אותך שרה?״ די. לא.
״כן, בבקשה!״ לא.
המצלמה עולה וחושפת שיער בלונדיני.
שיער.בלונדיני.
ג׳וני זאת לא היא.
״תקרבי את התחת הזה אליי.״ האגרוף שלי מתאדק.
היא עושה את זה.
הוא מחזיק בשערה ומושך אותו בצורה שנראת כואבת.
ואז אני רואה.
הלב שלי.
הפנים של שרה נראות מטושטשות.
אבל זאת היא.
לא.
בום.
היא לא תעשה דבר כזה.
בום.
היא בחיים לא תבגוד בי.
בום.
היא אוהבת אותי.
בום.
בום.
בום.
״כן! קול אלוהים!״ הטלפון נשמט מידי.
כואב לי.
אני מרגיש את עיניי שורפות.
׳אני אוהבת אותך ג׳וני.׳
אני לא מצליח לנשום.
הכאב גדול מידיי.
הוא ממלא את כולי.
הוא בכל מקום.
׳היא גם אמרה שהיא רוצה להשיג ממך קצת כסף ואז היא תחזור אליי.׳
דמע זולגת על פניי.
היא..בגדה בי.
׳יש לך אותי עכשיו.׳
אני נופל על ברכיי.
אני שומע את הלב שלי. אני שומע איך הוא נשבר.
אני ריק לגמרי.
׳אני..אני הולכת לפגוש חברה מחוץ לעיר.׳
היא שיקרה לי.
היא בגדה בי.
׳אני אוהבת אותך, חתיכת טמבל.׳
אני אמור לשנוא אותה.
אני כמעט צורח.
הידיים שלי רועדות.
אני נושך את השפה שלי עד שהיא מדממת.
״ג׳וני? אתה בא?״ הקול שלה.
פאק. הקול שלה.
הכאב מתעצם. אני מרגיש כאילו אני לא יכול ללכת.
אני מתעלם ממנה.
אני יוצא מהמרפסת.
אני מת מבפנים.

כן, הפרק הזה שובר!!!! הפרק הבא יהיה אפילו יותר גרוע.