האש שבוערת בינינו.

פרק 10

~שרה~
הידיים שלו. אני שונאת אותן. כל כך שונאת אותן. אני שונאת את הפרצוף המטופש שלו. אני שונאת את החיוך האדיוטי שלו. אני שונאת את ההתנהגות הדוחה שלו. אני שונאת את זה שאני נמשכת אליו עד כדי כך שהוא לא יוצא לי מהראש. אני שונאת אותו. אבל אני אוהבת את זה. אני אוהבת את זה שאני לא חושבת יותר על הידיים שלו. אני אוהבת את זה שאני לא חושבת יותר על הפרצוף שלו. אני אוהבת את זה שאני כבר לא מרגישה אותו על הגוף שלי. אני אוהבת שהוא כבר לא במחשבות שלי כל הזמן. ג׳וני מחרפן אותי, אבל הוא לא יודע שהוא גם עוזר לי. הוא עוזר לי לשכוח את קול. אני סוף סוף מרגישה משהו שהוא לא רק הידיים שלו. אני סוף סוף חושבת על משהו שהוא לא הפרצוף הדוחה שלו. אני סוף סוף מרגישה הקלה. גם עם זה ממש טיפה, היא עדיין קיימת. ״קדימה כלבה, קומי מהמיטה!״ מישל מתחילה לנענע אותי.
אין לי כוח אפילו לקום מהמיטה, עבר שבוע מאז שראיתי את ג׳וני.
לא הגעתי לתיכון כי הייתי חייבת לעזור לאבא. ועכשיו, יום שני בבוקר ואין לי ברירה אלה לקום מהמיטה. ״תעזבי אותי בשקט מכשפה מרושעת,״ אני ממלמלת ונאנחת, ״כן,כן,קדימה,״
היא מרימה את השמיכה וזורקת אותה, עקשנית.
״עזבי אותי אין לי מצב רוח לבית ספר היום.״
הקול שלי נוקשה ועייף, ״את יודעת מי שאל עלייך שבוע שעבר?״
מישל שמה יד על מותניה ומסתכלת על במבט משועשע,
״מי?״ אני אומרת בזמן שאני סוף סוף קמה ומתיישבת.
״ג׳וני..״ ליבי מתחיל לפעום. איכס. ״ג׳וני מי זה ג׳וני?״
אלוהים אדירים. ״אף אחד!״ אני צועקת לדילן ויואי שעומדים מחוץ לחדרי, ״זה המאהב שלה,״ מישל אומרת וקורצת להם.
אני אהרוג אותה.
״בשום פנים ואופן לא.״
״איפה הוא גר?״
דילן ויואי מתפרצים ביחד, ״דבר ראשון, הוא לא ה ׳מאהב׳ שלי, וגם אם היה לי מאהב אני לא צריכה לבקש ממכם רשות! ודבר שני
לא. דילן, אני לא אומרת לך איפה הוא גר כדי שתלך לשרוף לו את בבית!״ שני משוגעים. אולי אחים גדולים זה כיף והכול אבל
זה לא. ״אחות קטנה, אני ממש לא התכוונתי לשרוף לו את הבית,״ דילן נראה פגוע, ״אה כן? אז מה תכננת לעשות?״ אני מתחילה לקום מהמיטה ולחפש את המסרק. ״פשוט מאוד, לקחת מחבט בייסבול ולפצח לו את הראש.״ פסיכופת. ״לא ידעתי שיגיע היום שאני יסכים עם דילדו לגביי משהו, אבל אני בעד.״ מישל מביטה בי כאילו היא באמת תומכת במשוגע שעומד מולי. ״ברור שאת חייבת לבקש מאיתנו רשות, אני לא רוצה שאיזה חרא יזיין את אחותי,״
״יואי!״ אני צועקת ומרגישה שאני מאדימה מרוב מבוכה.
״מה? אני רציני,״ יואי מביט בי כאילו לא אמר מה שאמר.
״אני סיימתי עם השיחה הזאת. ביי-ביי חראות,״ אני טורקת את הדלת בפרצוף שלהם. ״אני חושבת שזה היה כיף-״ ״יש לך מזל שאני לא הורגת אותך ברגע זה.״ מישל מגלגלת עיניים ומפסיקה לדבר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נחשו מה,דילן החליט בטובו להקפיץ אותי ואת מישל לתיכון.
אבל אני יודעת שדילן בחיים לא יעשה משהו טוב מרצונו.
״טוב חמור. מהה אתה רוצה?״  אני שואלת עם פנים זועפות.
״מה מה זאת אומרת?״ הוא משחק אותה טיפש.
״אל תשחק אותה טיפש דילדו,תגיד לנו.״
מישל אומרת וקוראת את מחשובותיי
״להגיד לכם מה מישמישונת?״
אני אהרוג אותו.
״למה אתה מקפיץ אותנו לבית ספר???״
אני מתפרצת.
״כי את אחותי, אני רוצה לעשות לך טובה-״
אל תזיין לי את המוח אדיוט!״ אני לא נותנת לו לסיים את המשפט אפילו. ״אתה רוצה משהו ואני רוצה לדעת מה.״ אנחנו מגיעים לחניון בית הספר. מישל פותחת את הדלת ויוצאת מהמכונית.
״תראי,אני רק רוצה-״
״שרה, כדי לך מאוד להסתכל לכניסה.״
צועקת לי מישל מבחוץ. אני פותחת את הדלת ויוצאת ודילן מייד אחריי. ״על מה את מדברת לעזאז-פאק.״ אני רואה את ג׳וני ומייק
מתקדמים אלינו, וג׳וני נראה דיי כועס. ״מי אלה?״ דילן מסתכל עליי ועל מישל במבטים מבולבלים.
״אלה מייק וג׳ו-״
״אף אחד!״ אני קוטעת את מישל ומסמנת לה לסתום את הפה המזוין שלה.
אני באה להגיד לדילן לעוף מפה אבל מאוחר מידיי.
אני אפילו לא צריכה להסתובב כדיי לראות אותו.
אני מרגישה את ‏הנוכחות שלו. זה כאילו הוא לקח את כל האוויר.
״מיש בייבי,״ מייק מנשק ברכות את מישל.
אני רואה את דילן מהצד נראה כל כך פאקינג נגעל.
״נסיכה,״ אוי,שיט. אני מסתובבת להסתכל על ג׳וני ומייד מתחרטת.
הוא נראה עוצר נשימה עם הג׳ינס והחולצה השחורה שלו.
השיער שלו הפרוע ומבולגן,העיניים שלו נוצצות וזה אפילו נראה כאילו הוא...כועס? ״היי,״ אני משפילה את מבטי.
״מיש, מי האורח שלנו?״ מייק שואל ונראה כאילו השמש זורחת לו מהתחת.
דילן צוחק צחוק קטן אבל אין אפילו טיפת הומור בצחוק שלו.
״האורח שלכם יקח מחבט וינפץ לך את הגולגולת עם אי פעם תיגע ב-״
״אוקייייייי, אתה הולך עכשיו.״ אני מתחילה לדחוף אותו למכונית
לפני שיעשה משהו מטומטם, כמו לתת למייק אגרוף.
״מי המטומטם הזה חושב שהוא?״ ג׳וני חורק שיניים.
״הוא-״ אני מתחילה להגיד אבל דילן קוטע אותי.
״תקרא לי ככה שוב,נראה מה יקרה.״
אוי אלוהים.
״דילדו..אני ממש לא חושבת שזה רעיון טוב..״
מישל מנסה להרגיע את דילן, טוב זה מוזר.
״לכי זדייני מישמישונת.״ דילן אומר בלי להזיז את המבט מג׳וני.
״אתה פאקינג איש מת.״ מייק מתחיל לצעוד הם פנים זועמות.
״אלוהים אולי תפסיקו רגע!״ אני צורחת.
״זיינת את הבחור הזה שרה?״ סליחה?
ג׳וני שואל כאילו זאת בכלל אפשרות.
דילן מתחיל לצחוק כל כך חזק.
״אתה זיינת אותה?״ דילן שואל.
״ומה עם כן חרא?״ ג׳וני מעביר את מבטו אליי.
״זאת תהיה הפעם האחרונה שאתה אי פעם תיגע באחותי.״
מייק וג׳וני נראים כאילו הם ראו רוח רפאים.
העיניים שלהם פתוחות לרווחה ואני רוצה שבור יבלע אותי.
״אחותך?״ ג׳וני ספק לוחש ספק צועק.
״אז מה חשבת אדיוט?״ דילן יורה לעברו
״טוב עכשיו שמסתכלים אתם דיי דומים,״ מייק בוחן את דילן.
״ג׳וני,מייקי, בוא נלך ונתן לה ולאח שלה לדבר.״
מישל יוצאת להגנתי. אני אוהבת אותה.
״ג׳וני? זה ג׳וני? אלוהים שרה.״ דילן מתחיל ללכת במעגלים.
״איך אתה מכיר אותי לעזאזל?״ ג׳וני עדיין נראה קצת כעוס.
״שרה דיברה עלייך-״
״אני לא!״ הלחיים שלי מתחילות לתפוס גוון אדמדם.
למה זה קורה לי? חרא.
״תמשיכי להכחיש נסיכה,״ ג׳וני נראה כל כך מרוצה מעצמו שבאלי להעיף לו אגרוף.
״כן,טוב. אני פאקינג עף מפה. חכי מתי שאני יספר ליואי מה קרה,הוא יקרע מצחוק.״ דילן נכנס למכונית.
״לך זדיין!״ אני מניפה אצבע משולשת לכיון שלו מתי שהוא מתחיל לנסוע.
״טוב, זה היה..״
״אל.אפילו.תדבר.איתי.״
אני עוצרת את ג׳וני מלהשלים את המשפט.
״את כועסת עליי? מה אני עשיתי?״
״לא יודעת אולי אמרת לאח שלי שפאקינג הזדיינו!״
אני כל כך קרובה ללתת לו אגרוף.
״אני לא רוצה לשקר לו נסיכה,״ הוא מסתכל על במבט משועשע מידיי.
״לא הזדיינו.״
״עדיין.״
הכעס בוער בי כמעט כמו התשוקה, אלוהים. עכשיו אני מדמיינת את הזין שלו, בתוכי.
הורס אותי לחתיכות, קורע אותי, הירכיים שלי מתחילות לרעוד.
ואני מתחילה להיות מסוחררת.
מה קורה לי לעזאזל?
״על מה את חושבת נסיכה? אה?״ הוא מתגרה בי וזה פאקינג עובד. אני רוצה לקפוץ עליו ולקרוע ממנו את כל הבגדים.
״א..א..אני..אני צריכה ללכת לשיעור.״ אני מרגישה שכל הפנים שלי אדומות. אני מרימה את מבטי מהריצפה ומסתכלת עליו.
הוא מעביר את מבטו על כל גופי בלי שום בושה.
העיניים שלו לוכדות את עיניי והצורך שלי לנשק אותו רק גובר.
לפניי שאני עושה משהו שאטחרט עליו, אני מתחילה לצעוד לעבר הכניסה, אבל אז אני מרגישה את ידו של ג׳וני מושכת אותי לאחור.
״כן, נסיכה. אני לא יכול להתאפק,״
״מה-״ לפני שאני מצליחה להשלים את המשפט שפתיו לוכדות את שפתיי בנשיקה כל כך טובענית שאני רוצה להתפוצץ.
הידיים שלו מחזיקות במותניי בזמן שאני מושכת בשערו.
הלשון שלו נכנסת לפי והוא מתחיל ללקק את שפתיי,
הידיים שלו לאט,לאט, יורדות לישבני ומוחצות אותו.
הזקפה הגדולה שלו נצמדת לבטני, ואני רוצה לפתוח את מכנסיו ולזיין אותו במקום. אבל אני לא יכולה כי..פאק! אני מתנתקת ממנו וקולטת שאנחנו במקום צוברי וחצי מהתיכון מסתכל עלינו.
אני רואה אנשים מצלמים עם הטלפונים שלהם את הרגע הלוהט שלנו.
אני שומעת כמה שריקות וצעקות של ׳קדימה גבר׳
מתחשק לי להקיא. אני מסתכלת על ג׳וני, אבל לא נראה כאילו הוא שם זין. זה מעלה לי את העצבים בטרוף.
בלי להגיד מילה אני מתחילה לרוץ משם ולא מסתכלת לאחור.