האש שבוערת בינינו.

פרק 13

-ג׳וני-
תנשמי בייבי, תפתחי את העיניים הגדולות והיפות האלה שלך.
תתעוררי.
קדימה שרה, את חייבת לקום.
נסיכה שלי, בבקשה תישארי בחיים.
אם לא תקומי אני..
״ג׳וני?״ הקול של מישל מוציא אותי מהלופ.
״אתה בסדר? אתה נראה קצת...מסוחרר,״ היא מסתכלת עליי כאילו יצאתי מדעתי.
אבל היא לא מתעוררת.
שרה בתרדמת כבר יומיים.
הרופאים אמרו שהיא אבדה יותר מידיי דם שהגענו.
המכה שהיא קיבלה מתי שנפלה השפיע על עצם המוח שלה.
הרופאים אמרו שהדבר הכי בטוח בשבילה זה תרדמת, הם גם אמרו שיש סיכויי שהיא לא תתעורר.
אבל אני מכיר את שרה, היא חזקה.
היא תשרוד את זה, היא חייבת לשרוד את זה.
לא עזבנו את בית החולים מאז.
כשאני אומר אנחנו אני מתכוון לדילן,מישל ואני.
״איפה היא לעזאזל?״ אני שומע קול מוכר באוזני.
מישל ואני מסובבים את ראשנו ורואים את יואי.
״אה..היא..הם לא נותנים לנו להכנס.״
מישל אומרת חלש, הקול שלה נשמע עייף, היא נראת מותשת כל כך.
״למה לא?״ יואי נראה עצבני.
אני פשוט יושב שם בדממה.
״טוב, הם אומרים שהיא לא צריכה להיות בסביבה רועשת,״
יואי נראה כאילו הוא מתפוצץ מזעם.
״איפה דילן שצריכים אותו?״ הוא מביט בשנינו,
מחפש תשובה. דילן עזב לפני 10 דקות ועדיין לא חזר.
״בטח עם החברה הזונה שלו,״ מלמלה מישל כל כך בשקט שכמעט לא שמעתי את קולה, ״איזה חברה זונה?״ כנראה שיואי שמע.
בתזמון מושלם, דילן מופיע עם 3 כוסות קפה. ״שום חברה ואם כבר מדברים על זונות, למה שלא תלכי? אף אחד לא רוצה אותך פה מישמישונת.״ אאוץ׳.
אני קצת בשוק שמייקי חשב שהיא בגדה בו איתו.
הוא שונא אותה.
״דילן, מספיק.״ יואי מסתכל על דילן ונראה מאוכזב.
מישל אפילו לא מסתכלת על דילן,מבטה תקוע בטלפון שלה.
דילן מתעלם מאזהרה של יואי וממשיך לדבר.
״מה קרה? מפחדת להגיב זונה?״ טוב הוא ממש ממש ממש שונא אותה.
מישל מרימה את מבטה ואני לא רואה טיפת רגש בעיניה.
היא נראת ריקה.
דילן מביט בעיניה ומבטו מתרכך טיפה.
״א..אני צריכה..ללכת, לנשום אוויר טיפה,״ מישל מתחילה לצעוד לכיוון השניה אבל אז דילן אוחז בידה ועוצר אותה.
מישל נדרכת ועוצרת.
״תעזוב את היד המזוינת שלי דילן.״ דילן מביט בה באימה.
כאילו הוא מפחד, אבל לא על עצמו, הוא נראה כאילו הוא מפחד עליה.
״מה זה?״ הקול שלו קפוא.
הוא מסתכל על ידה ומזווית עיניי אני רואה סימנים כחולים סביב המרפק שלה.
עיניה של מישל מתמלאות חרדה.
״זה כלום,״ היא מורידה את מבטה לרצפה ומנסה לשחרר את אחיזתו של דילן.
אני רואה את יואי מתחיל להתקרב אליהם ומסתכל על ידה של מישל עצב וכעס.
״מיש, תגידי לי עכשיו.״ יואי מביט בה ורצח בעיניו.
דילן סורק את גופה.
״אני ארצח אותו. אני פאקינג ארצח אותו!״  הוא מעיף את ידה של מישל ומתחיל להסתובב במעגלים. אני מבולבל כל כך.
אני מרגיש כאילו אני רואה סרט מול העיניים.
יואי עומד שם ומביט בידה.
מישל נראת כאילו היא רוצה למות ברגע זה.
״דילדו זה לא כזה סיפור אני-״  מישל מתחילה להגיד אבל דילן קוטע אותה בכח שהוא מתקרב אליה כל כך קרוב עד שאין בינהם אפילו כמה סנטימטרים.
יואי צופה בהם כמוני.
״את מה?״ שואל דילן. נשימתה של מישל נעצרה.
״אני..אני..למה אכפת לך? אני זונה זוכר?״ היא ממש דוחפת אותו ממנה בדיוק שהאח הגיע.
״היי, אתה אח של שרה סמית׳ נכון?״ היא פונה ליואי וליבי מתחיל לפעום.
״כן, איפה היא חתיכת מזדיין?״ יואי נראה עצבני.
״א..היא בדיוק התעוררה היא בחדר 124 אתה יכול..״
הוא ממשיך לדבר אבל אני כבר רץ לחדר שלה.
ליבי הוא כמו פצצה מתקתקת.
היא התעוררה.
היא בחיים.
הבחורה שלי.
הנסיכה שלי.