פרק 16-ג׳וני
שרה פוערת את פיה שהיא רואה את הזין שלי, זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, היא כל כך פאקינג סקסית שהיא יושבת מעליי ככה, איך שהיא גמרה לי על כל הפנים, הטעם שלה, לעזאזל אני מכור אליה, בכל דרך אפשרית.היא מורידה לגמרי את הבוקסר שלי, אני עדיין לא יודע מה היא רוצה לעשות אבל אני יזרום איתה לכל דבר. היא מתחילה לרדת במורד רגליי עד שהפה שלה ממוקם מול הזין שלי.
פאק. רק על המחשבה של הזין שלי בפה שלה אני יכול לגמור,
היא מתחילה ללקק את הקצה עם הלשון שלה כאילו אני סוכריה מזוינת. זאת ההרגשה הכי טובה שהרגשתי בכל חיי. ״אלוהים, שרה..״ אני ממלמל, היא מכניסה לאט לאט אני הזין שלי לפה שלה, כאילו היא מענה אותי, המראה של השפתיים שלה עוטפות את הזין שלי זה הדבר הכי יפה שראיתי.
היא מתחילה למצוץ לאט, הלשון שלה מתחילה לפעול ואני מרגיש כאילו אני בגן עדן. אני מחזיק בשערה והיא מרימה את עינייה והמבטים שלנו נפגשים,אני כמעט גומר רק מהמראה שלה ככה. ״לעזאזל נסיכה,״
היא מתחילה למצוץ מהר יותר, שפתיה לוחצות על הזין שלי ואני כמעט גומר. אני כל כך קרוב, היא פתאום נעצרה היא נעמדת מולי
ואני פאקינג מתוסכל. הייתי כל כך קרוב, ״מה קרה?״ אני שואל בבילבול ״אני יתן לך לגמור...עם אתה בחיים לא תיתן לאנה לגעת בך.״
פאק.פאק.פאק.פאק.פאק.פאק.פאק.פאק.פאק.פאק.פאק.
הבחורה הזאת. אני אוכל מהדייסה שאני פאקינג בישלתי.
ואני ממש שונא את זה. אני מסתכל עליה במבט לא מאמין והיא מחייכת אליי חיוך מטופש ״זה המשחק שאת רוצה לשחק נסיכה?״
״אתה המצאת את המשחק.״ היא אומרת. ״שהיה, אני לא יתן לאנה לגעת בי.״ היא מחייכת אליי ויורדת על הברכיים, היא שוב מתחילה לאט, וזה מייסר, היא מלקקת מוצצת וזה עינוי מתוק,
״את תהיי חייבת לסלוח לי על זה נסיכה.״ אני אומר והיא מסתכלת עליי במבט מבולבל, לפני שהיא מבינה אני מתחיל לזיין את הפה שלה, דחוף את הזין שלי חזק, ואני רואה דמעות קטנות מצטברות בעיניה אבל היא לא מתלוננת, הזין שלי פועם חזק, אני מרגיש את הקצה שלו פוגע בגרונה, היא משמיע את הקולות הכי סקסים ששמעתי בחיים שלי. אני מזיין את הפה שלה חזק, מהר, באגרסיביות, אני גומר כל כך חזק שאני רואה כוכבים.
היא לא מוציא את הזין שלי עד שהיא שותה את הטיפה האחרונה,
בחורה מלוכלכת. היא קמה מלקקת את בצבעותה מול הפנים שלי ונעמד לי שוב. ״זה היה..כיף.״ היא אומרת ואני מתבונן בה, כיף? כיף? זה בהחלט היה משהו, אבל כיף? זה היה הרבה יותר מכיף.
אני לא מבין מה לעזאזל אנחנו עושים, אבל אני אוהב את זה. שתיקה מביכה משתחררת בינינו. ״טוב..אני חושבת שאני ילך,״
שרה מתחילה ללבוש את החולצה. ״שרה-״ אני מתחיל להגיד אבל היא קוטעת אותי ״נתראה.״ היא יוצאת ואני יושב עם המחשבות הדפוקות שלי.כן זה היה פרק קצר, אבל לא נורא! עם הגעת עד לפה אח תוותרוווווו😘😍
YOU ARE READING
האש שבוערת בינינו.
Romanceזיכרונות. זה יכול להיות דבר שמח, נחמד,מרגש, אבל זה יכול גם לאכול אותך מבפנים. זה יכול לענות אותך עד יום מותך, זה יכול להרוג אותך לאט לאט, ואפילו לא תשים לב שאתה מדמם. זיכרון חרוט לך במוח כל החיים. עם אתה רוצה בזה או לא. אבל היא מנסה לברוח מהזיכרון...