...
נ.מ. כללית
ניקו,וויל וליאו התקבלו בחדר הבנים של גריפינדור למרות מחאותיו של ליאו לשהות במקום אחר, שכללו, בין השאר, "אני אצטרך לזכור סיסמה כדי להיכנס לכאן כל פעם?"
הארי וג'יני עידכנו את הרמיוני ורון במה שפיספסו, והם התחילו להתארגן לשינה.
זה היה יום ארוך, ואפילו הרמיוני הייתה מותשת,
כל כך מותשת שנתנה להארי ולרון להעתיק את שיעורי הבית לאחר רק שבע דקות של תחנונים.
"תודה, מיוני. את מצילה אותנו, אני אסיר תו-"
"אתה חושב שהיא באמת תתן לכם את השיעורים, בלי שיצא לה מזה משהו? באמת רון, ציפיתי אפילו ממך ליותר" ג'יני קטעה אותו בגלגול עיניים. היא ישבה על הספה בחדר המועדון, לצד הרמיוני, בזמן שהארי ורון ישבו לצד השולחן, לא רחוק מהן, והעתיקו את שיעורי הבית מהקלף של הרמיוני.
אנבת', פרסי , וויל, ליאו וניקו, ישבו לא רחוק מהם, על ספה אחרת, ודיברו בשקט.
"הרמיוני אוהבת לעזור לנו, לא כמוך, ג'יני" רון הוציא לה לשון בילדותיות.
"ג'יני צודקת." הרמיוני עצרה אותו. ג'יני חייכה לרון חיוך ניצחון, אך הוא היה יותר מדי מופתע ואולי אפילו מאוכזב מכדי שישים לב.
"בסדר, לא משנה מה את רוצה, זה מגיע לך. את מצילה אותנו כבר שבע שנים ברציפות." סיים הארי להעתיק מילה אחרונה בחיבור שלו לפרופסור בינס, והצטרף לשיחה. אולי מעט חנופה תגרום לה לרחם עליהם?
"אני יודעת, הארי, ולא, חנופה לא תעזור במקרה הזה" הוא משך בכתפיו. לפחות ניסה. "טוב, אז אני חשבתי על זה: אתם קיבלתם את שיעורי הבית האלו, ואני רוצה שתביאו לי... חתול חדש!" (תזרמו-הערת הכותבת)
"בדיוק! תראי להם מה זה! רגע... חתול?" ג'יני התבלבלה.
"כן, חתול!" היא חזרה בהתלהבות.
"ל-למה?" היה כל מה שרון יכל להגיד.
"טוב, קודם כל, הם כאלו מתוקים ורכים!" היא נשענה אחורה וליטפה חתול דמיוני.
"דבר שני... תבטיחו לא לצחוק" הארי ורון הינהנו בשאלה, והיא המשיכה.
"...נמאס לי... לברוח לספריה לבד, ואתם אף פעם לא רוצים לבוא איתי... "
היא הסמיקה ממבוכה והמשיכה ללטף את החתול הדמיוני, נמנעת מקשר עיניים עם אחד מהם.
"אם אתם לא תשיגו לה חתול, אני אישית-" התחילה ג'יני לאיים. הרמיוני בדיוק עלתה למעלה, בטענה שהיא צריכה ללכת לשירותים, והם נשארו לבד.
"אל תדאגי, ג'י, אנחנו... נמצא משהו" הארי שלח לה חיוך, והיא שלחה לו... מבט מאיים וכועס.
אוקיי, היא רצינית בעניין הזה.
"מאיפה, בשם מרלין, נשיג לה חתול???"
רון אמר בזעף. הארי רק שמח שלא שם לב לשם החיבה שלו לג'יני.
"ממש לא אכפת לי מאיפה! אתם תשיגו לה את זה, ובמהירות האפשרית! היא יכלה לבקש כל דבר, והיא ביקשה חתול! אתם מבינים בכלל כמה היא ריחמה עליכם?!"
"ג'יני, אל תדאגי, הם יביאו לי את החתול הזה." נשמע קולה של הרמיוני לפתע, והיא התיישבה שוב על הספה, מחיוכת.
YOU ARE READING
פרסי והארי בהוגוורטס
ספרות חובביםכןכן אני יודעת שהרעיון הזה חרוש אבל זה לא כמו כל הפאנפיקים המוכרים על פרסי והארי, אז תיכנסו ואל תוותרו עליו ישר ❤️ זוכה מקום שני בבחירת השופטות, בתחרות הגבול ✨ 27/4/23 מקום ראשון בHogwarts# 8/5/23 מקום ראשון בpercyjackson# 12/6/23 מקום ראשון ב#מחנהה...
