המסדר

פרק 1 ללא זיכרונות

כעבור שנה

רוז היימס פתחה את הדלת וקפאה על מקומה כשהדלת חרקה. היא שלחה מבט זועף אל הדלת ורשמה לעצמה בראש להזכיר לאחיה לשמן כבר את הצירים. היא נכנסה לחדר בשקט מוחלט והתהלכה על קצות האצבעות. הרגל שלה התנגשה במשהו וקול מתכתי נשמע כשהוא נפל על הרצפה.

לעזאזל. היא חשבה והחזיקה אצבעות בחוזקה. אך כשהתמקדה במי שישן במיטה שלפניה היא גילתה שהוא המשיך לישון כרגיל. חזהו עלה וירד, נחירותיו החזקות מילאו את החדר.

ליבה של רוז הלם בפראות. היא הייתה מוכרחה להצליח לעשות את זה. היא תאלץ לגשש את דרכה בחדר החשוך ולא לעשות עוד רעש, כי אם הוא יתעורר, כל מה שעשתה עד עכשיו ירד לטמיון.

היא העזה לקחת צעדים נוספים לעבר המיטה, נעה באיטיות ובדממה, עד שלבסוף הגיעה למטרה ו... "בווו!" היא צרחה ואחיה סוף סוף התעורר בבהלה.

"אהההה, משוגעת!" הוא הזדקף במיטתו במהירות ורוז לא יכלה לעצור את הצחוק שלה. אמיל שפשף את עיניו במטרה להתעורר. "מה את בכלל עושה ערה באמצע הלילה?".

רוז שלחה להבת אש מידה אל עששית הלילה שעל הכוננית והחדר הואר. "לא אמצע הלילה, עוד מעט שבע בבוקר, טיפשון".

עיניו נפערו בבהלה והוא קם במהירות מהמיטה. "שבע בבוקר?!" הוא נעל את נעלי הבית שלו. "אבל חשוך לגמרי".

הוא ניגש אל החלון והסיט את הוילון כדי לגלות שהשמיים אפורים לגמרי.

רוז משכה את כתפיה. "החורף התחיל, נראה שירד היום גשם." היא הצמידה את כפותיה זו לזו בהתלהבות. "אני כל כך מתרגשת. לא הרגשתי את הגשם מאז שאיבדתי את הזיכרון".

לפני בערך שנה, רוז עברה תאונה ולפי מה שסיפרו לה היא איבדה את הכרתה למשך שעות ארוכות. היא הובהלה למרפאה של העיירה בדחיפות ושם קיבלה טיפול. כשהתעוררה לבסוף, היא לא זכרה דבר שקרה בחייה.

למזלה, האנשים שהיו בחייה לא נעלמו מזיכרונה. היא זכרה את הוריה, את אחיה ואת חבריה, היא זכרה את האנשים בעיירה, אבל מלבד זאת, לא זכרה דבר.

כשאמיל בחן את השמיים הוא נראה מבולבל למדי. "זה מוזר".

"מה מוזר, אמיל?" היא שאלה. "החורף מגיע בכל שנה, זה דבר טבעי לגמרי. אפילו בלי זיכרון אני יודעת את זה".

"אז זהו, שלעיירה שלנו החורף לא הגיע כבר שלוש שנים." הכריז אמיל וסגר את הווילון.

"וואו. זה המון זמן." הרהרה רוז בזמן שעקבה אחרי אחיה אל הסלון.

הוריה כבר עזבו כל אחד לעבודתו והאחים נותרו לבד בבית. אביה עבד בחווה של משפחת ארווט ואמה עבדה בחנות המשפחתית שהקימה.

'."דרך התבלינים' הייתה בין החנויות המפורסמות ביותר בעיירת מאלאווט ומשפחתה התפרנסה ממנה כבר שנים רבות. המוצרים העיקריים בה היו התבלינים שאמה הכינה בעצמה.