המסדר

פרק 2 עדיין לא חצות

רוקסן הקס הפכה את ארגז האוכל הקטן שהיווה את המזווה. הדברים היחידים שנותרו בו היו תפוח ולחם יבש שתאומתה הצליחה לקנות לפני שבועיים במעט הכסף שהרוויחה בעבודתה כתופרת.

רוקסן נאנחה בייאוש גובר ולפי הרעב המוגבר שלה והעצבנות הבלתי פוסקת, היא ניחשה שהיום יהיה ערב ירח מלא. היא עצמה את עיניה וחיפשה את תודעתה של אחותה.

איפה את? שאלה רוקסן.

היא לא קיבלה שום תשובה והניחה שקיארה מדברת עם מישהו אם היא לא יכולה לענות לה.

היא סידרה את המזרן שעל רצפת בית העץ וזרקה הצידה את השמיכה. לעומת מיטתה, המזרון של אחותה היה ישר במקומו והשמיכה קופלה והונחה במקומה, כמו גם הכרית, בניגוד לכרית של רוקסן שהייתה בחלקה על הרצפה.

היא אספה את שערה השחור לזנב סוס מרושל ונעלה את סנדליה. אחר כך שפכה מים מהחבית אל הקערית הקטנה של האוגר של האחיות.

"מבטיחה שאמצא לנו אוכל, רוקו." היא נשקה לראשו הפרוותי.

כשפתחה את דלת בית העץ היא בירכה לשלום את הנחליאלי שתמיד נחה בקן על הענף מול ביתה.

"בוקר טוב, בירדי." היא ליטפה את הסינר השחור שלה. "תשמרי לנו על הבית עד שאחזור?".

בירדי צייצה לאישור ורוקסן כרכה את זרועותיה סביב גזע העץ והתגלשה מטה. היא נחתה על כפות רגליה ושריריה נעשו מתוחים. היו בה הרבה אנרגיות והיא הייתה צריכה לשחרר אותן, לכן התחילה לרוץ.

רגליה נעו בקלילות רבה והרוח הכתה בפניה כשחלפה על פני עצי היער. מאז שהתאומות הקס היו בנות שלוש עשרה, היער הפך לביתן. המשפחה האומנת שלהן סילקה אותן לרחוב ולא היה להן מספיק כסף כדי להתאכסן בפונדק 'על אם הדרך' של משפחת אנורה. קמיל אנורה, הבת הצעירה של המשפחה שהייתה פעם חברה של קיארה, התעקשה שיגורו שם ללא תשלום. מאז שגילתה על מצבן הכלכלי של התאומות, היא ניסתה לעזור להן, אבל הן לא רצו טובות מאף אחד.

העקשנות של קמיל, הייתה הסיבה להתרחקות בינה לבין קיארה. טוב, לפחות אחת מהסיבות. הסיבה השנייה הייתה קייל ארווט. קייל היה המאהב של ג'ני אנורה לפני שנעלמה, וכשקמיל גילתה שלקיארה היו רגשות כלפיו ושהיא התקרבה מאוד לקייל לאחר היעלמות אחותה, החברות ביניהן נהרסה.

רוקסן המשיכה לרוץ ואפילו לא הבחינה בכך שמהירותה התגברה מאוד. היום הירח המלא, לא פלא שיש לה הרבה אנרגיות ושהיא מהירה מהרגיל.

הרעשים היחידים שנשמעו סביבה היו אוושת הרוח באוזניה והזרדים שנשברו תחת נעליה. ריח הדשא הרטוב עלה בפיה ורק עכשיו היא הבינה שהיה זה ריח שלא היה במלאווט כבר שנים. כנראה שהגשם חזר לעיירה.

היא הייתה אמורה להאט ברגע שהדרך שחלפה על פניה כבר הייתה טשטוש אחד גדול, אבל היא פשוט אהבה לרוץ ככה. למרבה האכזבה, היא נאלצה לעצור בדיוק כשהגיעה לקצה השוק וכמעט נחבטה במישהו.