המסדר

פרק 10 האמת

רוז הרעידה את ברכה בעצבנות - הרגל שירשה מאביה. אבל אף אחד לא יכל להאשים אותה על הלחץ בו הייתה נתונה. המילים שקראה מהיומן הישן שלה הדהדו במוחה.

כל הסיפור אודות התאונה שלה היה מוזר ומה שכתבה ביומנה גרם לה להסיק מסקנה מטרידה ביותר. היא רק הייתה צריכה לאמת אותה, ולכן כעת היא ישבה בספת העור שבסלונו של ארתור וינסו.

קייל ישב לצידה, עצבני לא פחות. הם סיכמו שהיא תדבר ראשונה כי קייל היה נסער מדי. ארמונד גם הוא התעקש להצטרף אליהם. הוא הניח את ידו על ברכה של רוז כדי להרגיע אותה ושילב את אצבעותיו בשלה.

ההשפעה הייתה מהירה כמו בפעמים הקודמות שיצר איתה מגע.

"פרחי הוולריאן לא עזרו?" הוא שאל על פרחי ההרגעה שיצר למענה בקסם הטבע שלו.

"הם עבדו מצוין. ישנתי כמו בול עץ, זה לא זה, אני פשוט...".

"צריכה תשובות?" הוא שאל והיא הנהנה. תשובות שהוא לא היה מוכן לתת לה. "מי יודע, רוז, אולי היום תקבלי סוף סוף את התשובות שאת מחפשת".

היא השתחררה מאחיזתו ופכרה את ידיה בזמן שבחנה את הבית של הרופא לשעבר. הוא היה פשוט למדי, אבל גדול יותר ממה שנראה בחוץ. הקירות היו ערומים מציורים ומקישוטים; הריהוט היה מינימלי למעט חדר צדדי שבצבצה ממנו ספרייה עמוסת ספרים.

כל החלונות היו סגורים כפי שתאם לאיש המשוגע של העיירה, אולם רוז לא ציפתה שביתו יהיה נקי כל כך. הכל היה מסודר במקומו, הקומה הראשונה הייתה פחות או יותר ריקה ועמד בה גרם מדרגות שיש מבריקות שהובילו לקומת חדר השינה.

להפתעתה, ניחוח של תבשיל עלה מן המטבח הצנוע.

"לא מה שציפית?" ארתור קטע את מחשבותיה כשנכנס לסלון עם מגש כסוף. הוא הניח מולם שלושה ספלי תה מהביל ולקח אחד נוסף בידיו. "בטח ציפית לעכבישים ועובש בקירות".

"דוקטור ארתור, אני –".

"– אמרתי לך, מיס היימס, אני כבר מזמן לא דוקטור." הוא הביט בה בתוכחה לפני שפער את עיניו. "לא מאז ש..." הוא מישש את זקנו המדובלל, לא מסוגל להשלים את המשפט.

מאז התאונה שלה, הוא רצה לומר.

רוז העבירה את עיניה בין שני עמיתיה ונראה שאיש לא התכוון לפצות את פיו. קייל הידק את אחיזתו במעקה הספה ונמנע מלהביט ישירות על הרופא, ואילו ארמונד ישב בשלווה לצדה.

"על זה בדיוק באנו לדבר איתך, דוקטור.... מר ארתור." היא מיהרה לתקן את עצמה. "רציתי שתספר לי על היום שבו הגעתי למרפאה שלך".

מבטו של ארתור ריחף באוויר כאילו ראה במו עיניו את אותו היום. הוא קם על רגליו והתהלך מצד לצד בעודו נושף על התה שלו. מדי פעם הוא הטה מעט את הכוס והמשקה החם נשפך על זקנו.