המסדר

אחרית דבר יורש העצר

"וואו." ליידי אמבר סאטו נשענה לאחור בכורסת הקטיפה האדומה. "באמת סיפור ארוך".

סת' מארלן, אחד ממפקדי המסדר, גיחך וגמע את כל כוס המים. נדרשו לו ימים עד שסיפר לה את כל הסיפור. אמבר הייתה עקשנית והפצירה בו במשך זמן רב שיתאר בפניה את המאורעות אשר הובילו להקמה מחדש של המסדר.

הם היו בארמון המלכות בעיר הבירה של אלטורין, הממלכה המאוחדת החדשה. אמבר הרדימה את אחיינה בזרועותיה. היא התבוננה בו מהופנטת כשהניעה את הכיסא המתנדנד קדימה ואחורה וזמזמה לו שיר ערש.

"אז אבן המאגנה ואבן האזמרגד..." היא לחשה.

"אלו הקריסטלים בהם המסדר המקורי טמן את יסודותיו." השלים אותה סת'.

"ולחשוב שהיה אמור להיות באבן המאגנה יסוד נוסף." היא מלמלה במחשבה על יסוד הירח שנשאר במקומו בטבע.

הקריסטלים אולי נשאו את כוחותיהם של חברי המסדר, אבל הארגון שסת' היה חבר בו נשא את תפקידם. הם שמרו על האיזון בעולם ונאבקו בכל גורם שאיים להפר את הסדר הקיים.

אמבר העלתה בפניו את הטענה שלא יזדקקו עוד לארגון הזה עכשיו שליילה ומאקו איחדו את ארבעת הממלכות באלקדר. סת' מחה ואמר שתמיד יהיו איומים, תמיד יהיה מישהו עם תאווה לכוח וגדולה או רצון להזיק.

אמבר התבוננה שוב בתינוק שבידיה. הוא היה דומה כל כך לאמו, שערו היה כהה, אולי אפילו יותר משלה; עורו בהיר כמו של ליילה, הוא בקושי דמה לאביו. היא ליטפה את לחיו בעדינות וייחלה שהילד הזה יגדל לחיים שלווים ללא האיומים שסת' הזכיר. עד כמה שהחיים כיורש העצר יכולים להיות רגועים. סת' היה בין הבודדים שידעו על היותו של הנסיך האלמנטור האחרון בעולם, מלבד קאסיה ביי. הוא הבטיח למשפחת המלוכה ולאמבר בפרט שהארגון שלו יעשו כל שביכולתם להגן עליו.

"שמעת את זה, הארי?" אמבר לחשה לפעוט הישן. "אתה תהיה מוגן".