בשונה מהרגיל, קאי הקיץ משנתו בשעה מוקדמת היום, בעשר בבוקר. הוא התפלא לראות שקיארה עוד נמצאת בבית העץ.
"את לא הולכת לעבודה?" הוא שאל כשהזדקף מעל הסדין שלו ושפשף את עיניו.
"לא עובדים היום." היא טמנה את ראשה בכרית שלה. היא התמתחה לכל הצדדים ושיערה השחור התפרש על גבה כמניפה. "יש את תחרות הפאי השנתית. אוף, כל כך אין לי כוח לקום מפה".
"אז אל תלכי." הציע.
"כן, אם זה רק היה כזה פשוט. עשיתי טעות ובחרתי להיות שותפה של קמיל, הנערה הזו לא אוהבת להפסיד." היא שמטה את ראשה הצידה ופגשה במבטו. "אני אומרת לך, אם לא אהיה שם לפחות שעה לפני תחילת התחרות, היא תרוץ עד הנה ותזרוק אותי מהגובה הזה אל הקרקע, אני לא צוחקת." היא נאנקה בכאב והתרוממה לישיבה זקופה. "הקשבנו לעצתך ויצאנו מהעיירה אתמול, מעבר לנהר לארסה." היא פיהקה והעיפה מזרועה פיסת פרוות זאב.
"זה חכם. אבל את נראית מותשת".
"לא נורא, רוקסן אוהבת את הריצות האלה ביער. היא אוהבת להיות בצורת הזאבה שלה".
"אני יכול להבין למה, היא יפיפייה גם בצורה הזו." קאי מלמל לעצמו ועיניה של התאומה קרנו באושר. קאי קילל בשקט כשנזכר שיש לה חוש שמיעה חד.
"ידעתי!" היא הכריזה כשהוציאה שתי לחמניות מהסלסלה. קאי דרש ממנה להסביר כשהיא חייכה. "אתה לגמרי בעניין של אחותי." היא הצביעה עליו בעזרת הלחמנייה.
קאי הטה את פניו הצידה כדי שהיא לא תבחין בתגובתו אבל היא כבר פרצה בצחוק ותפסה אותו על חם. "טוב, אני... כן, אני חושב שכן".
קיארה נראתה מרוצה מעצמה כשמרחה גבינה על הלחמניות והושיטה לו אחת.
"רציתי להודות לך, קיארה, שהכנסת אותי לביתך." הוא אמר בפה מלא, אבל קיארה כבר התרגלה לכך. "אם לא הייתן עושות את זה, עד עכשיו הייתי נשאר באסם של משפחת ארווט".
קיארה חייכה באדיבות. "אם אתה רוצה להודות למישהו, תודה לרוקסן, זה היה רעיון שלה".
קאי כמעט נחנק לשמע הדברים. "של רוקסן? את בטוחה?" הוא שאל והיא הנהנה.
"אני יודעת שרוקסי קשוחה כל הזמן, אבל היא מתנהגת ככה רק כי היא חושבת שזו הדרך בה תתרום ל...מצב שלנו." היא לא הרחיבה, אבל קאי ידע שהתכוונה לעוני שלהן. קאי הבין את הנושא מקרוב. "אני זו שתמיד פרנסתי אותנו, עד לאחרונה, אבל אחותי הייתה החזקה מביננו. היא תמיד עודדה אותי כשהמצב נעשה קשה, לא הרשתה לאף אחד לזלזל בנו".
"וואו." קאי הניח את האוכל חזרה בצלחת, מעכל את המידע החדש על הנערה הרגזנית שלמד להכיר ולאהוב. "לא חשבתי שזה מה שהיא עושה".
"אני יודעת, ו...קאי," היא הסבה אליה את תשומת ליבו, "אני יודעת שזה לא נראה כך, אבל גם לה אכפת ממך".
YOU ARE READING
המסדר
Fantasyאמרה הלבנה לפני הבורא: "אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?" אמר לה: "לכי ומעטי את עצמך!" שתיים יצאו למסע, רק אחת חזרה. עברה שנה מאז תאונתה של רוז, תאונה אשר הותירה אותה ללא זכרונות ועם עוף חול עשוי אש המלווה אותה לכל מקום. היא תולה את כל תקוותיה בארמ...
