פורלוג

615 20 15
                                    

30.6.2018 ~יום חמישי~ישראל~

אמילי ~
מכירים את התחושה של האופוריה?

אז אני בתחושה כזאתי , נפגשתי עם תומר בגינה כשהוא מביא לי את האסקפה הרגילה שלי.

הסנפתי את הסם המוכר , ונרגעתי לתחושה , לתחושת האופוריה החזקה.

"מה קרה? את נראית עייפה נפשית" תומר אומר.

"מרגישה חלשה נפשית" אמרתי כשהסתכלתי עליו.

"את יודעת מה את צריכה?" תומר אמר לי.

"מה אני צריכה בדיוק?" שאלתי.

"זיון לחופש" תומר אמר וצחקתי.

"לא שכבתי כבר חצי שנה , ואני לא חושבת שזה בהכרח יעזור לי" אמרתי.

השעה הייתה כבר מאוד  מאוחרת , ידעתי שאני אמורה לחזור הביתה , אבל לא רציתי .

"לין תהרוג אותך אם היא תראה שלא חזרת עדיין הביתה" תומר אומר , פאק שכחתי לגמריי שקבעתי עם לין לים מחר בבוקר.

"אתה בהחלט צודק בקשר לזה" עניתי וצחקתי.

"טוב אני עולה הביתה , נפגש בעבודה" אמרתי ויצאתי מהגינה.

אני ותומר ישבנו בגינה שמתחת לבית שלי ככה שתוך דקה כבר הייתי בבניין.

עמדתי מחוץ לדלת והוצאתי המפתח מהכיס.

נכנסתי הביתה והלכתי לחדרי והתלבשתי בפיג'מה שלי , נכנסתי למיטה כשהשעה 3:30 בלילה.

~

התעוררתי כששמעתי דפיקות חזקות בדלת של חדרי. הדלת נפתחה ושם הופיעה החברה הכי טובה שלי .

"אמילי למה את עדיין ישנה?
קבענו בעשר וחצי שנלך לים" לין אמרה לי.

לין החברה הכי טובה שלי הכרתי אותה בפנימייה שהיינו  נערות .

 ההורים שלי נהרגו מתאונת דרכים לפניי שנה וחצי והייתי בת יחידה ככה שלין היא המשפחה היחידה שלי. מאז התאונה אני לא אותה אמילי השמחה שכל היום עם חיוך על הפנים נהייתי חסרת חיים ועם דיכאון.

לין הייתה ילדה יפה עם מלא חן ושמחה עם שיערה הבלונדיני וצבעי עינייה חומות.

"אני קמה אני מצטערת פשוט נרדמתי מאוחר" עניתי וראשי כאב מאירועי אמש.
 "חוץ מזה מה השעה עכשיו בכלל?" שאלתי 
"עכשיו השעה 10:00 ככה שיש לך חצי שעה להתארגן לפניי שהאוטובוס יבוא" היא ענתה לי.

הרגשתי את השמיכה נתלשת ממני ויד מושכת אותי מהמיטה בכוח .

"אם את לא קמה מהמיטה אז נקים אותך מהמיטה בכוח" לין אמרה במבט מרוצה עם חיוך על פנייה.
החזרתי לה מבט אדיש והלכתי לחדר המקלחת עשיתי את שגרת הבוקר שלי וחזרתי לחדר שלי ולקחתי בגד ים מהארון ביחד עם חולצה וגינס כחול קצר.

"אני אתן לך פרטיות להתלבש אז אני אלך למטבח להכין לנו כריכים ולחתוך פירות ונצא" לין אמרה לי ויצאה וסגרה את דלת חדרי.

~~~~~
כשהיינו באוטובוס שמתי אוזניות ושמעתי "שלח לי מלאך".

כשהגענו לים לקחנו פינה שקטה ופרשנו את המגבות על החול החם והנעים ווהתיישבנו.

"איזה יום יפה היום , וגם לא כזה חם המזג אוויר נעים" לין אמרה מחוייכת
"כן את צודקת יום יפה , אולי נלך אחר כך לשוק הכרמל?" עניתי לה
"כן רעיון טוב בואי נהיה פה כמה שעות ואז נלך לשוק הכרמל" הסכימה איתי לין .

לאחר שעה וחצי אני ולין החלטנו להיכנס למים ומבלי ששמתי לב נתקלתי בגוף קשיח ורטוב ממים מלוחים.

אשמח לדעות ולתגובות ומקווה שתאהבו♥
סליחה מראש שהפרקים יהיו קצרים . אנחנו נכנסים לתוך סיפור פנטזיה שאני מקווה שתסחף אותכן הסיפור מדובר על חופשת הקיץ של הנער גבריאל (שלא באמת נער ,זה רק למראה) ועל הנערה שלנו אמילי יהודייה שגרה בבית בשכירות עם החברה הכי טובה שלה לין אני מקווה שאעשה את הסיפור מעניין .

חשוב לציין שהכתיבה נהיית יותר טובה מפרק לפרק , והפרקים מתארכים.

המלאך השומר שלי - אהבת נעוריםWhere stories live. Discover now