פרק 10

146 7 4
                                    

6.7.2018 ~ יום רביעי ~ ישראל
גבריאל~
קמתי ב6:00 בבוקר, חיכיתי שלוש שעות עד שאמילי תקום.
זה לא שלא נוח אצלה, פשוט לא הרגשתי בנוח לפלוש למקום הפרטי שלה בלי שהיא יודעת.לבסוף נמאס לי, ב9:00 בבוקר פתחתי את החלונות והיא התעוררה.
 ״תתעוררי, שמתי על השידה שלך כדור נגד כאבי ראש ובחילות ולידו כוס מים״היא נראת מטושטשת, לא מחוברת למציאות, היא בכלל זוכרת משהו מאתמול? אני מאוד מקווה שלא את מה שאמרתי.
היא מתעלמת ממני עכשיו? וחוזרת לישון? זה לא יקרה.
״עכשיו״
״תן לי להמשיך לישון״ היא נהמה.
״אם אני אתן לך להמשיך לישון את תתעוררי רק מחר בבוקר״ אמרתי בקול עדין אבל נוקשה.
״ומה רע בזה?״ היא יותר גרועה מרפאל.
״מה שרע בזה שאת תפסידי יום יפה שאנחנו נוכל לצאת להסתובב בפארק הירקון״ אמרתי בקול בטוח וקובע.״עכשיו תהיי ילדה טובה ותקומי ותתארגני״הושטתי לה את ידי והיא התלבטה אם לקחת אותה אך לבסוף לקחה אותה והקמתי אותה.
״אתה יכול להביא לי כפית בבקשה?״ אוי היא לא יודעת כמה אני מסוגל להביא לה.
״כפית? למה כפית?״לא הבנתי למה היא צריכה כפית, זה כדור.
״אני לא יודעת לבלוע כדורים״ היא הודתה בכנות.
יצאתי מהחדר שלה והבאתי לה כפית.היא ריסקה את הכדור על השידה והכניסה את האבקה שנוצרה לפה עם שלוק מים.

ראיתי שהיא עדיין מטושטשת אז לקחתי אותה לכיוון השירותים וסגרתי את הדלת, אני מקווה שהיא תסתדר.

בזמן שהיא הייתה במקלחת עלו לי מחשבות.
מתי היא התחילה לעשות סמים? זה היה מוזר, היא נראת כל כך עדינה, אלגנטית.
אני יודע מה היא עברה אבל לא ידעתי שהיא משתמשת בסמים, מעניין איך פיספסתי את החלק המרכזי הזה בחיים שלה.
עלתה לי עוד מחשבה, מה היא מרגישה כלפיי? לא באמת יש לי דרך לדעת, אני מרגיש שיש משהו הדדי בינינו אבל אני לא יודע באיזה רמה זה , אני מקווה שהיא מרגישה כמוני.
אחרי שנרגעתי מהמחשבות, הייתי בטלפון . ברגע שהיא יצאה מהחדר שלה נדהמתי.
 היא לא לבשה שמלה או משהו אלגנטי, בטח לא כמו שחר, אבל היה בה משהו.
משהו שלא יכולתי להסביר.
יופי מסוג אחר.
ראיתי כמה היא שברירית מבעד למסכה שהיא בנתה לה.
״התגנדרת בשבילי?״ שאלתי בחיוך עם קול מתגרה.
״היית חולם״ היא אמרה בחיוך.
היא לקחה את מפתחות הדירה ויצאנו ביחד.

״יש לך אוטו?״ היא שאלה ונעצה מבט בזמן שפתחתי את הדלת של המכונית שלי.
״כן למה? לך אין?״ היא סימנה לי שלילה עם הראש.
כן אני המלאך השומר שלה, אבל גם לנו יש גבול כמה אנחנו יודעים. אנחנו גם רק יודעים מתי הם בסכנה , אבל בגלל שאני היורש של אבי אז אני גם יודע איפה היא נמצאת בכל רגע .
במהלך הנסיעה שמענו שירים ישראליים כמו מוניקה סקס אבל גם שמענו מיקס של לנה דל ריי ואדל.
המוזיקה הזו היא לא ממש הטעם שלי, אבל ראיתי שהיא נהנת, אז זרמתי.
״הכאב ראש עבר לך?״ שאלתי לאחר כמה דקות של שקט כואב.
״עדיין כואב אבל לא כמו איך שכאב לי בבוקר״ היא אמרה וחייכה.

קלטתי אותה בוחנת אותי.את כל הפנים שלי.
מעניין מה עבר לה בראש.״נהנת מהמופע?״ שאלתי בצחוק עם חיוך מתגרה והסתכלתי על הכביש.
ראיתי שהיא מסמיקה ב20 גוונים של אדום אז לא המשכתי את השיחה וכך גם היא.
~

הגענו לפארק הירקון ויצאנו מהאוטו האוויר הצח ריענן אותי.
התלבטתי אם להושיט לה את היד, אך לבסוף החלטתי שלא, זה יהיה מוזר.
החלטנו לשבת לאכול בראנץ בבית קפה אחד באזור.

מצאנו מקום די בקלות והתיישבנו.
הזמנו אוכל ושתייה, אני הזמנתי טוסט והיא הזמינה שקשוקה.
התלבטתי אם לשאול אותה לגבי הסמים, ולבסוף החלטתי שכן.
״מתי התחלת?״
״התחלתי מה?״
״להסניף סמים...״אמרתי בעדינות האפשרית ביותר.
היא השפילה את מבטה, כאילו לא רצתה לענות.
״אני לא אכריח אותך לדבר אבל אני פשוט רוצה לדעת״ אמרתי בחיוך קל והיא סוף סוף הסתכלה בעיניים שלי אבל היה נראה כאילו היא בוחנת אותי, מנסה להבין אם אפשר לסמוך עליי.
האוכל הגיע ולפני שענתה היא כבר התחילה לאכול.

לאחר עשר דקות היא אמרה״זה התחיל כמה חודשים אחרי התאונה של ההורים״
״הייתי במצב רע לא הבנתי למה אני חיה והם לא״ היא הוסיפה.
היה לי קשה להזדהות, להראות הבנה, לא הייתי מסוגל לשקר.
״לאבד את שני ההורים שלך ולהבין שאתה אחר כך ממשיך לבד בחיים שלך זה ממש קשה ומסובך, לאחר כמה זמן ניסיתי פתרונות לא רציתי עזרה של אף אחד לא רציתי את הפסיכולוג שהציעו לי, בהתחלה התדרדרתי לאלכוהול יותר מהמידה שהייתי שותה ואז, גם האלכוהול לא עזר לי שהחלטתי ללכת על משהו אחר בטוח, על הסמים״

היא אמרה מתנשפת והיא לקחה ביס מהאוכל ושתתה מהמים,
התלבטתי אם להמשיך את השיחה, לא להקשות עליה.
למרות הכל לא רציתי לא להגיב, אז חשבתי על התגובה הטובה ביותר.
״אני בטוח שזה קשה לאבד את אחד ההורים שלך במחשבה שאין אף אחד, אבל תזכרי שתמיד צריך לגשת לעזרה כי כשאת חושבת שאין לך אף אחד, ואותה המחשבה גורמת לך להרגיש בטוחה בשביל לא להוריד את החומות שלך כלפיי האנשים שאוהבים אותך. את חשבת שהאלכוהול ינסה להבין אותך אבל גם האלכוהול לא עזר לך, ניסית את הסמים וראית שהסמים כן עזרו לך להגיע לאופוריה ולשקט הנפשי שרצית, את מצאת בסמים מגן אבל באותו הזמן אותו המגן הזה פוגע בך ובבריאות בין אם תרצי או לא״ אמרתי בקול כנה ועדין, לא רציתי להקשות עליה.
בתור המלאך השומר שלה הייתי אמור לדעת את זה, אבל פיספסתי את זה כמו דברים רבים, לא אתן לזה לקרות שוב.
ראיתי שהיא חושבת הרבה על מה שאמרתי ועניין אותי לדעת מה עובר לה בראש.היא חייכה לי חיוך קטן והמשיכה לאכול אז המשכתי גם.

~
היינו בדרך הביתה ולין התקשרה לאמילי, אמילי שמה על רמקול.
״היי אמילי איפה את?״
״אני הייתי עם גבריאל אני בדרך חזרה הביתה״
״את רוצה לצאת לסרט ואחרי זה למסעדה? אולי ככה רפאל לא ימצא אותי...״
צחקתי בקול, כל בחורה שרפאל רודף אחריה מסכנה.
״כן אני אשמח״
״יופי מעולה, אז הנחתי כבר על המיטה שלך בגדים נוחים תחזרי תתקלחי תתלבשי ונצא״
״תודה לין״ החברות של אמילי ושל לין מדהימה, לין מאוד עוזרת לאמילי ועל זה אני מאוד מעריך את לין.
~
הגענו לדירה של אמילי ויצאתי מהאוטו לפתוח לה את הדלת.שלחתי את ידי לעזור לה לצאת מהאוטו.״תודה לך על היום״ היא אמרה בחיוך״שיהיה לך ערב טוב גבריאל״ היא אמרה ונכנסה לבניין בזמן שהסתכלתי עליה מאחור.

המלאך השומר שלי - אהבת נעוריםWhere stories live. Discover now