29.7.2018 ~ יום שישי ~ ישראל
גבריאל ~
השארתי פתק בכניסה לבית לרפאל שיפגוש אותי בגן עדן.
הלכתי למקום הנטוש ביותר שמצאתי באזור.
ועפתי לכיוון הגן עדן , בעיקרון אנחנו תמיד עם הכנפיים שלנו כלפיי חוץ , אבל בני האדם לא יכולים לראות את הכנפיים ככה שאם אנחנו עפים , הם לא רואים אותנו.
ברגע שהגענו הרגשתי את השוני שיש פה לעומת תל אביב.
בכניסה פגשתי את נוריאל, חבר קרוב שלי ושל רפאל.
״נוריאל, מה קורה?״ שאלתי אותו.
״בסדר גבריאל, איפה רפאל ממתי אתה בא בלעדיו?״ הוא אמר וצחק.״הוא לא היה לידי אבל הוא אמור לבוא כל רגע אני מאמין״ אמרתי ובדיוק רפאל הגיע.
רפאל הלך לכיוון נוראיל ונתן לו חיבוק.
"דאגת לי?" רפאל שאל בהתגרות.
"בחיים לא" נוריאל אמר וצחק.
"טוב אני הולך לאבא לעדכן אותו על הבת שלו" אמרתי והתחלתי לעוף אבל נוראיל עצר אותי.
"הוא רוצה לדבר איתך על עוד משהו" נוריאל אמר וקפאתי.
"על מה הוא צריך?" שאלתי.
"על הבת תמותה" נוריאל אמר ונדרכתי.
הנהנתי לעברו ועפתי לכיוון החדר של אבי.
״היי אבא, אתה כאן?״
שאלתי בזמן שנכנסתי לחדרו.
״כן בן, אני כאן״ הוא אמר.
הוא התיישב על הכורסה שלו ואני התיישבתי על הכורסה ליד.
"באתי לדבר איתך על המלאכית הנופלת , הבת שלך" אמרתי.
"יש חדש?" אבי שאל.
"כן , גיליתי שהיא גרה בירושלים למשפחה עמידה ושקרובה לדת" אמרתי , ואבי הנהנן שאמשיך לדבר.
"קוראים לה אביגיל אומצה על ידי משפחת כהן , האבא המאמץ שלה הוא רב מאוד גדול ומכובד" אמרתי
"מעולה בן תמשיך ככה , אני רוצה שבסוף החופש היא כבר תחזור לבית שלה , ולאבא שלה" אבי אמר והנהנתי.
"רצית לדבר איתי על עוד משהו" אמרתי וזזתי באי נוחות בכיסא.
"כן נכון על הבת תמותה" אבי הסכים.
זה לא מוצא חן בעייני מה שקורה" אבי אמר , ידעתי שהוא מגן על אמילי בסופו של יום שלא תפגע.
"אני יודע" הסכמתי .
"אתה אוהב אותה?" אבי שאל.
"אני מרגיש שאני צריך אותה כל יום לידי בשביל לנשום" אמרתי בכנות.
"אתה לא יכול להיות איתה , זה לא אפשרי , היא בת אנוש ואתה אמור להשתלט על הכס המלכות אחריי שאני יוצא לפנסיה" אבי אמר.
הוא צדק וידעתי את זה, הדבר הזה לא אפשרי.
אבי הוא איש צדיק, האיש הצדיק ביותר למען האמת.
הוא מאז ומתמיד האמין באהבה, אך ידע שמה שקורה ביני לבינה לא יכול לקרות.
גם לו יש את הגבולות שלו.
״אבא, אתה צודק, אבל מה אני יכול לעשות? נפלתי חזק מדי כבר״ אמרתי בכנות, ידעתי שהוא לא ישפוט אותי.
״תשמע גבריאל, אני נותן לך אופציה אחת. יש לך עד סוף החופש הגדול להיות איתה, ואני נדיב. אל תזלזל במילותיי ותקשיב לי. כשמסתיים החופש אתה חוזר לפה, ישר״
הוא אמר ולפני שהספקתי להגיד משהו הוא הוסיף ״לא משנה כמה חזק נפלת, זה מה שיקרה״
לא היה לי כל כך מה להגיד, ידעתי שמה שהוא אומר זה מה שקורה.
הנהנתי ואז המשכנו בשיחתנו הרגילה.
״אז מה שלומך בן?״ הוא שאל.
״בסך הכל בסדר, לומד דברים חדשים על האנושות ועל עצמי״אמרתי.
״הבחורה הזו ממש מוצאת חן בעינייך נכון?״
״כן אבא״ אמרתי בכנות.
״טוב, מזל שיש לך אבא שאוהב אותך ונותן לך להיות איתה לתקופה״ הוא אמר.
ידעתי שהוא צודק.
מגיל קטן למדתי מה זה להיות הבן שלו, לעמוד בחוקים מסוימים, להיות בן טוב.
רפאל לא היה צריך להיות בכזה לחץ כי מעולם לא היה אמור להיות לו תפקיד כה חשוב.
אחרי כמה זמן סיימנו את שיחתנו והתקדמתי לכיוון המגורים שלי שם רפאל כבר חיכה לי.
אמרתי לאבי שאחריי הארוחת בוקר אנחנו נחזור , בכל מקרה אני רוצה גם לראות את האחיות שלי ואת אימי.
אני ורפאל החלטנו להסתובב בגן העדן , לראות את כל הנשמות החדשות שהגיעו לפה.
התיישבנו לאכול לארוחת ערב כמשפחה אחת גדולה , דיברנו על דברים חשובים ועל הטקס שאמור להיות עוד כמה חודשים.
שסיימנו לאכול אני ורפאל חזרנו לחדרים שלנו ונרדמנו.
YOU ARE READING
המלאך השומר שלי - אהבת נעורים
Fantasy{גמור} ♥הסיפור מדבר על העבר של הזוג הצעירים אמילי וגבריאל♥ טרופ - ספר על טבעי התמכרות לסמים* *סמאט בשיתוף עם @Natalie220106 ~ #1 גןעדן #2אלוהים
