פרק 12

103 6 2
                                    




6.7.2018 ~ יום רביעי ~ ישראל
גבריאל~
נכנסתי לדירה ורפאל ישב על הספה צופה במשחק כדורגל.

״אחי איפה היית?״

״עם אמילי, למה?״

״אה כבר התחלתי לדאוג, חשבתי שאבוש יתקשר״

״רפאל לפעמים עדיף לשתוק״

״תגיד אתה יודע מה עם לין?״ הוא שאל

״לין החברה של אמילי?״

״כן, פניי מלאך״

״הן הולכות לסרט ומסעדה ביחד״

״אחי אתה יודע מה זה אומר״

״לא רפאל, לא יקרה״

״אחי נו, דיברנו על לחיות לא?״

"לא יקרה״ ואז לרגע חשבתי לעצמי, אולי יהיה לי זמן בילוי איתו, הרבה זמן לא היה לנו.

״טוב יודע מה, אני מוכן, רק הלילה״ אמרתי.

״יש אחי אתה לא תצטער על זה״אני כן, אני כל כך הולך.

18:30

הגענו לבית קולנוע וקניתי לי ולרפאל פופקורן ושתייה, אין לו כסף פה.

הגענו לאולם של הסרט וראינו אותן יושבות מאחור.

למזלנו התחפשנו כך שהן לא יכלו לזהות אותנו.

ראינו אותן צוחקות כל הסרט וגם רפאל צחק משום מה, אני לא מצאתי את הסרט כמצחיק.

״אחי אתה כזה מוזר, זה הסרט הכי מצחיק שראיתי״

״כן טוב, אתה לא דוגמה״ אמרתי עם חיוך מתגרה כשנדלקו האורות פתאום ראיתי מה אמילי לובשת.

שמלה ירוקה עם נעלי עקב שחורות, היא באמת הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי.
קמנו מהכיסאות ואני ורפאל יצאנו במהירות מהאולם ורצנו לאוטו ונסענו למסעדה, רפאל אמר שהוא יודע מה המסעדה האהובה עליה אז נסענו לשם.

כן זה הימור רציני.

הגענו למסעדה והתחבאנו ליד ספסל וראינו אותן נכנסות.

״פעם ראשונה שצדקת בחיים שלך״ אמרתי.

הוא הגיב בחיוך מזלזל. אחרי שראינו שהן נכנסו למסעדה נכנסו גם וביקשנו שולחן כמה שיותר רחוק מהן אך שנראה אותן.

בהתחלה המארחת הסתכלה עלינו קצת מוזר אך לבסוף הכניסה אותנו.

רפאל הזמין פיצה ושתיה ואני הזמנתי רק שתיה.

״אז תגיד אחי מה קורה בינך לבין אמילי?״ רפאל שאל.
״בכנות? אין לי מושג״
״תסביר״
״אני לא אכחיש, אני מרגיש דברים כלפיה אבל זה לא יקרה ואתה יודע את זה״
״כן אחי התפקיד שלך מונע ממך הרבה״
״גילית לי עולם חדש״ אמרתי בציניות.
״אז מה קורה בינך לבין לין?״ שאלתי.
״לא הרבה, אני רוצה אותה אבל היא לא רוצה אותי״
״אחי אתה גם ככה תזרוק אותה עוד שבוע״
״כן אבל אני אוהב את המרדף, ויש בה משהו שונה״
״אתה יודע שאנחנו עוד חודשיים חוזרים לגן עדן כן?״ שאלתי.
״כן, ואתה יודע את זה?״ הוא שאל בחיוך מתגרה.
אבל למען האמת, היה בזה הרבה אמת, לא ידעתי מה אני עושה.

״רגע אז איפה הן?״ רפאל שאל אותי.
״הן יושבות שם, רגע, הן לא שם״
״אחי איפה הן?״ הוא שאל.
״אין לי מושג״
יצאנו בזריזות מהיציאה האחורית.

״אחי מה עושים?״ הוא שאל.

״לא יודע, להשתמש בכוח שלי?״

״כן מהר אחי״ ואז שמענו קול מאחורינו.

״אתם הכי סטוקרים ואובססיביים שראינו אי פעם, ואיך ידעתם? מה אתם יודעים הכל? יש לכם כוחות על?״ אמילי אמרה.

שנינו קפאנו במקום. ״ואז אתה עוד טוען שאתה לא רוצה אותי״ לא יכולתי לענות מרוב מבוכה.

לין בצד צחקה ורפאל נבהל. ״לין את שיכורה?״ הוא שאל מבולבל.

״לא אני לא שיכורה״ ראיתי את ההקלה בפניו.

אבל היא המשיכה לצחוק ורפאל החליט לא להאמין לה.

״טוב אני צריכה לקחת אותה חזרה הביתה בכל זאת יש לנו משמרות מחר וכבר נהיה מאוחר״ אמילי אמרה וחייכה.

״חכו, תנו לי להסיע אתכן לפחות עד הבית, זה תל אביב אי אפשר לדעת מה יצוץ לך פתאום״ אמרתי בנימת קול עדינה וחייכתי.

הסתכלתי לעבר רפאל וראיתי שהוא מרוכז 100% בלין.

אמילי הנהנה והלכנו לעבר האוטו.

~

הגענו לחנייה של הבניין שלה ולין כבר נרדמה משום מה, לרגע תהיתי אם היא באמת לא שיכורה כפי שהיא טוענת.

״תודה שהסעתם אותנו עד לבית, זה באמת לא מובן מאליו״היא אמרה בחיוך וחייכתי בחזרה. 

רפאל יצא מהאוטו לכיוון הדלת שבצד של לין ופתח את הדלת.

הוא הרים אותה בגלל שלא רצה להעיר אותה, אוי הוא מפתח רגשות.

כיביתי את האוטו ויצאתי גם כי הייתי צריך לדאוג גם לרפאל.

רפאל כמו אחי הקטן, אני לא זוכר מתי לא היינו ביחד.למרות הכל אני אוהב אותו לא משנה מה.

אמילי הובילה אותנו לדירה שלהן ורפאל הניח את לין.
״תודה שהרמת אותה״ אמילי אמרה מחייכת לרפאל.
״אין בעד מה קטנה״ הוא אמר וחייך לעברי.
״סליחה שעקבנו אחריכן זה פשוט הדפוק הזה רצה כל כך לראות את לין״ שקר, רציתי לראות את אמילי לא פחות.
היא צחקה ויש לה את הצחוק הכי יפה ששמעתי.
״הכל בסדר, תודה לשניכם״ היא אמרה מחייכת ויצאנו מהדירה.

בדרך חזרה אני ורפאל פתחנו שיחה.

״אחי לך על זה״ הוא אמר לי.

״אני המלאך השומר שלה רפאל״

״כן אבל אהבה לא שווה הכל?״

״אין אהבה כרגע, אבל בינך לבין לין יש ללא ספק. אם מישהו צריך ללכת על משהו זה אתה״

״מסכים וזה מה שאני אעשה״הוא משוגע.

חזרנו לדירה שלנו, החלפתי לטרנינג ונשארתי ללא חולצה והלכתי לישון.

המלאך השומר שלי - אהבת נעוריםWhere stories live. Discover now