פרק 43

69 2 0
                                    

30.8.2018 ~ שני ~ ישראל ~

גבריאל~

קמתי מוקדם והתארגנתי לקראת יציאה לריצה קצרה.

כשחזרתי מהריצה לין הייתה בסלון והתחילה להאשים אותי בכך ששכחתי את היום הולדת של אמילי, אבל כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה איפה היא?

״אתה פספסת את היום הולדת שלה!״ לין אמרה לי בעצבים.

״לא בכוונה!״ צעקתי עליה בחזרה.

לעזאזל זה באמת לא היה בכוונה ואני מצטער על זה.

״אולי תפסיקו לצעוק? למען השם״ רפאל אמר וגילגלתי אליו את עיניי.

פתאום שמתי לב לאמילי נכנסת למטבח ומכינה לעצמה קפה.

״אמילי, אני מצטער על אתמול, היה לי משהו חשוב אצל המשפחה״ אמרתי.

״הכל בסדר״ היא אמרה בנחת עם חיוך קטן.

נישקתי לראשה וחייכתי אליה.

״אני מפצה אותך היום בערב״ אמרתי.

״להיות איתך לבד גם מספיק לי״.

אמילי יצאה לעבודה שלה אז אני ורפאל החלטנו שזה זמן מצויין ללכת למגרש כדורסל שנמצא באזור.

הגענו למגרש כדורסל והתחלנו לשחק עד שרפאל נמרח על המגרש וטען שהרסתי לו את הגוף ושהוא לעולם לא יסלח לי.

״אחי קום כבר״ אמרתי.

״גבריאל, אני לעולם לא אסלח לך על זה! מכוער טיפש״ הוא אמר.

״מכוער טיפש? הכל טוב רפאל?״

״לא, הכל לא טוב! אתה חוצפן״.

״עוד משהו?״

״תעזור לי לקום״ הוא אמר וכך עשיתי.

״אה וגבריאל תקשיב רגע, אתה צריך לספר לאמילי״ הוא אמר.

״על מה?״ שאלתי למרות שהיה לי ברור מה הכוונה.

״אתה יודע״.

״בהזדמנות, אני לא רוצה להרוס את מה שיש כרגע״ אמרתי.

״אתה תפגע בה״ הוא אמר וידעתי את זה בתוכי, הוא צדק.

״בקרוב, תן לי קצת זמן״.

״אני מקווה שתעשה את הדבר הנכון״ הוא אמר והייתי בהלם.

רפאל לרוב היה ציני נורא, שיחות רציניות היו נדירות בינינו.

כנראה אמילי ממש חשובה לו, ואני יכול להבין.

כשאני אחזור לגן עדן כנראה רפאל ישאר וישמור עליה כי אבקש, אבל לעזאזל זה לא יעזור.

אחרי שרפאל מעט התאושש חזרנו לדירה שלנו והוא ישר נכנס לחדרו והלך לנוח.

המלאך השומר שלי - אהבת נעוריםWhere stories live. Discover now