פרק 40

68 3 6
                                    

19.8.2018 ~ יום חמישי צרפת~

גבריאל~6:00

קמתי וישר נכנסתי למקלחת, הייתי בטוח שאמילי תקום עד שאסיים להתארגן אך טעיתי.

״אמילי״

״ממ?״ היא מילמלה משינה.

״צריך לקום לארוחת בוקר, ולצאת ישר לכיוון ארמון ורסאי״ וסוף סוף היא פקחה את עיניה.

״עוד רגע״.

״עכשיו, חשבתי שתקומי עד שאני אסיים להתארגן והנה אני טעיתי״ אמרתי בגיחוך קל.

״כמה זמן חיכית לי?״ היא שאלה.

״חצי שעה״ אמרתי.

וסוף סוף היא קמה והלכה להתארגן.

היא יצאה מהאמבטיה סוף סוף לבושה בחצאית ירוקה וחולצת בטן לבנה.

היא נראת מדהים, כמו מלאך.

״אני מוכנה״ היא אמרה.

״אז בואי נרד לאכול״

היא קודם סידרה את כל מה שהייתה צריכה בתיק ולאחר מכן יצאנו לחדר האוכל.

כשהגענו לחדר האוכל אנשים שהכרתי מפעמים קודמות שהייתי כאן הנהנו אליי בכבוד.

״הכל בסדר?״ שאלתי כשראיתי שהיא קצת חשדנית.

״כן הכל בסדר״ היא אמרה ונתנה חיוך קטן.

הסתובבנו בחדר האוכל ושנינו בחרנו את האוכל שאנחנו אהבנו. אני בחרתי ביצת עין, לחמים בצד וסלט, כמו בכל פעם שהייתי פה.

״מצאת משהו שאת אוהבת?״ שאלתי.

״עוד לא, אבל אתה נראה שהיית פה כבר כמה פעמים, אולי תמליץ לי על כמה?״

״כן בטח, למה לא?״ אמרתי בחיוך.

12:00

הגענו לארמון ורסאי ובמזל הצלחתי להזמין לנו כרטיסים לקבוצת תיירים שעוד שנייה לא היה בה מקום.

״מדהים פה״ היא אמרה בחיוך בדרכינו צועדים לעבר הארמון.

״אני מסכים איתך״

נכנסנו לתוך הארמון, הארמון היה מדהים, הייתי פה כבר בעבר אבל כל פעם נדהמתי מחדש.

לאחר שעה לקחו אותנו לחדר של מארי אנטואנט וראיתי שאמילי מאוד מתלהבת.

בחלק האחרון של הסיור לקחו אותנו לגינה שמדהימה ביופייה.

~

20:30

חזרנו למלון אבל הזמנתי לנו מקום במסעדה של המלון.

״אל תתיישבי עכשיו״ אמרתי.

״למה?״

״כי אנחנו הולכים למסעדה״

״קדימה בואי, את גם לא חייבת להחליף בגדים״ אמרתי.

המלאך השומר שלי - אהבת נעוריםWhere stories live. Discover now