פרק 3

232 12 3
                                    

3.7.2018 ~יום ראשון ~ ישראל

אמילי- 

התעוררתי מצלצול השעון המעורר שלי הסתכלתי על השעה והיה כתוב 6:30 , קמתי מהמיטה הולכת לכיוון השירותים עושה את שגרת הבוקר שלי ומחליפה לבגדי העבודה שלי בבית הקפה. 

יצאתי לכיוון המטבח הכנתי לי קפה ולקחתי נשנוש קל "לין אני יוצאת לעבודה" צעקתי ללין מהמטבח.
לקחתי את המפתחות של הבית ואת הטלפון שלי עם תיק קטן ויצאתי מהבית.

למזלי הבית קפה הוא 5 דקות הליכה מהדירה שלי ככה שאני לא צריכה להתעכב עם אוטובוסים.

~
נכנסתי לעבודה שלי והנחתי את התיק שלי מאחורי הדלפק ומתחילה לעזור לתומר בניקיון בית הקפה .
"היי תומר" אמרתי לתומר בחיוך 
"היי אמילי , איך עבר לך הסופ"ש?" תומר ענה לי בחיוך
"היה סבבה לא עשיתי יותר מדי האמת , איך לך עבר?" שאלתי
"האמת הלך טוב אני ועוד כמה חברים שלי החלטנו לגלוש אתמול היו גלים טובים בים" תומר אמר לי מרוצה 
"וואי נדיר" אמרתי
"כן את צריכה לבוא פעם אחת איתנו" 
"אני אחשוב על זה" אמרתי לו מצחקקת.
~
לאחר שעתיים אחריי הפתיחה הגיעו יותר לקוחות לבוא ולקנות את הקפה בוקר שלהם .
הלכתי לשולחן מספר 5 בשביל לקחת מהם הזמנה בזמן שאני מסדרת את הפנקס שלי ולא מסתכלת עדיין 
"היי אמילי , איך את?" שמעתי קול ששואל אותו והסתכלתי וראיתי את מר גילברט
"היי מר גילברט אני בסדר איך אתה?" אמרתי לו מחייכת 
"שלום יקירה את נראית טוב היום" 
"היי גברת גילברט , ותודה רבה גם את נראית טוב היום כמו תמיד , אתם רוצים את הרגיל?" אני שואלת בחיבה 
"כמו תמיד יקירה את כבר מכירה אותנו" הקול של גברת גילברט היה נעים לשמיעה 
הלכתי לטבחים לתת להם את ההזמנה ואז הלכתי למאחוריי הדלפק לקחת הזמנות
״היי, איך אני יכולה לשרת אותך?״
״היי, אשמח לקפה קר. אני מכיר אותך מאיפשהו?״ הוא שאל אותי אותו הפרצוף המוכר מיום שישי יכלתי לזהות אותו מכיוון שאי אפשר לשכוח את אותו החיוך שיכול לחזר אחריי נשים.
"יכול להיות מיום שישי בים" אמרתי מחייכת
"כן יכול להיות בגלל זה , את אמילי שנתקעה בי?" 
"כן זאת אני מודה באשמה , מה תרצה בקפה?" שאלתי
"קפה שחור לדרך"
"אין בעיה דקה וזה מוכן"
נתתי לו את הקפה והוא יצא מהבית קפה
~
לאחר 4 שעות לין החליטה להיכנס לבית הקפה עם חיוך 
"נחשי לאן אנחנו הולכות היום בערב"
"לאיפה לין?"
"יש מועדון חדש שנפתח כמה רחובות מאיתנו" אמרה לי מאושרת
"אין לי חשק כרגע לין" 
"לא יצאנו מלא זמן למועדונים אמילי" נשמע כעס בקולה ואני מסתובבת להכין קפה ללקוח 
"בבקשה שיהיה לך יום נעים" אמרתי ללקוח והוא יצא 
"אמילי בבקשה"
"לין נשארו לי עוד שעתיים לסיום המשמרת נדבר על זה כשאני חוזרת הביתה" 
"אני אשלם על השלושה הסיבובים הראשונים" אמרה לי בקול מתגרה
"על השלושה הסיבובים הראשונים?" שאלתי
"כן על השלושה הסיבובים הראשונים"
"אוקיי מתי נצא?"
"בשמונה בערב"
"סבבה עכשיו לכי הביתה את מפריעה לי לעבוד"
"את לא תתאכזבי" אומרת לי ומנשקת את הלחי שלי ויוצאת מרוצה מהבית קפה בידיעה שאנחנו הולכות ביחד למועדון אחריי חצי שנה שלא
~
השעה כבר 19:00 בערב אני ולין התחלנו להתארגן ליציאה אני לבושה עם שמלת מיני שחורה שמעצבת לי את הגוף יפה עם מגפיי נעלי עקב , החלקתי בעזרת המחליק את השיער שלי ואירגנתי לי תיק קטן תואם ששמתי בו בושם קטן את הכסף שלי  אודם ואת הטלפון שלי.

שמעתי את הדלת שלי נפתחת 
"את מוכנה?"
"כן אני באה"

אני ולין יצאנו מהבית נועלות והולכות ברגל לכיוון המועדון 
"איך אמרת שקוראים למועדון?" שאלתי
"קווינס , קדימה בואי יותר מהר שלא נגיע בתור ארוך"
~
אני ולין הגענו ונכנסנו למועדון בלי בעיה כמו שלין אמרה היא קנתה את השלושה סיבובים הראשונים.
"בואי נרקוד" לין צועקת לי ולוקחת את ידי לכיוון הרחבה.
אני ולין התחלנו לרקוד ואני התחלתי להשתחרר אחריי מלא זמן שלא רקדתי או השתחררתי
לאחר שעה שבה אני ולין רקדנו החלטתי ללכת לבר 
"היי אשמח לזירו סגור"
אף פעם אי אפשר לדעת מה יכניסו לתוך הכוס...
"בבקשה"
"תודה" אמרתי ואני מסתכלת בישיבה מהבר על לין שרוקדת שם עם מישהו.
"היא נראית טוב שם ליד חבר שלי" מישהו אמר לי וגורם לי להסתכל לכיוונו.
"שלום לך אמילי"
"היי לך פעם שניה היום כנראה אני ממש ברת מזל" אמרתי צוחקת בקול
"את שיכורה?" 
"יכול להיות ויכול להיות שלא בחיים לא נדע" אמרתי צוחקת
"טוב בואי נחזיר אותך הביתה" הוא אומר לי במלא ביטחון
"אני לא יודעת את השם שלך אז למה שאבוא איתך?" 
"השם שלי הוא גבריאל"
"כמו השם של המלאך" אמרתי 
מה הקשר מלאך אמילי? מאיפה הבאת את זה?

המלאך השומר שלי - אהבת נעוריםWhere stories live. Discover now