המלאך השומר שלי - אהבת נעורים

פרק 26

26.7.2018 ~ יום שלישי ~ ישראל

גבריאל~

קמתי ב6:00 בבוקר כי היה לי קשה להירדם בידיעה שאמילי לא בסדר.

ברגע שקמתי שלחתי לה הודעה וכל עשר דקות שלחתי עוד, עד שמונה כבר היו 12 הודעות.

שמתי לב שהיא לא עונה כבר כמה שעות והחלטתי שנמאס לי ואני צריך להשתמש בכוחות שלי.

ניסיתי לקבל חיזיון ולהבין איפה היא ודי מהר הבנתי שהיא בים.

באותה השנייה שקיבלתי את המידע קראתי לרפאל ונסענו לים.

כשהגענו לים ראיתי את אמילי ולין משתזפות והכלב שלהן יושב.

עמדתי ליד אמילי והיא הבינה שמדובר בי.

״דאגתי לך היום בבוקר״ אמרתי והיא הורידה את המשקפיים והרימה גבה.

״למה לא ענית לי?״ שאלתי.

״גבריאל במקומך אני הייתי הולכת״ לין אמרה בנימה תוקפנית.

״עם כל הכבוד לין, לא דיברתי אלייך״ אמרתי לה בנימה תוקפנית והיא גילגלה עיניים.

״אתה מבזבז לנו שמש טובה״ אמילי אמרה והחזירה את המשקפי שמש.

״אני חושב שמגיע לי הסבר על מה את עצבנית״ אמרתי בעצבים, מה הבעיה פשוט להגיד?

היא קמה וניסתה להסתכל בגובה העיניים שלי, אך בכל זאת הייתי הרבה יותר גבוה ממנה.

״הייתי מציעה לך לחשוב לבד, אתה שיקרת לי וניצלת אותי בשביל להיכנס לבין הרגליים שלי כמו חרמן מת״ היא אמרה בעצבים ותקעה אצבע בחזה שלי.

עדיין לא הבנתי על מה היא כועסת אבל וואו, היא מושכת כשהיא כועסת, לא משנה.

״מתי שיקרתי לך? ומתי ניצלתי אותך בשביל לשכב איתך?״ שאלתי.

״אתמול!״ היא צעקה ושמה לב שכולם מסתכלים עלינו.

״אתה התנשקת עם איזה בחורה מול העיניים שלי, והיית בפאקינג מסיבה ואמרת לי שאתה נשאר בבית״ היא אמרה בעצבים וראיתי שהיא רגע מלבכות.

באתי להגיד משהו אך לפני שהספקתי אפילו להוציא מילה היא אמרה ״לך מפה״ החלטתי שהדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות כרגע זה ללכת.

הבנתי למה היא כועסת אבל זה עדיין מעשה פזיז.

למה לעזאזל שאתנשק עם מישהי אחרת כשיש לי אותה? ברגע שהמצב ירגע אני אדבר איתה.

חזרתי לדירה שלי והעברתי את הזמן במחשבה על מה אני אעשה עם אמילי?

רק זה שהיא חושבת שאני אבגוד בה זה כבר לא טוב.

באתי להירדם אך פתאום, כמלאך השומר של אמילי, הייתה לי הרגשה רעה.ניסיתי לקבל חיזיון וראיתי אותה, בים.