עוד סיכוי לאהבה

פרק 3- היום הראשון לכיתה יב' :)

השתרעתי על מיטה שלי ושמעתי את הטלפון שלי מצלצל.
"הלו?" עניתי לטלפון מבלי לשים לב מי התקשר, וכעבור כמה שניות הרחקתי אותו מאוזני כדי לא לקבל את הצרחות של סטייסי בתוך האוזן שלי.
"וואו, וואו. לאט." אמרתי כשהיא נרגעה והחזרתי את הטלפון לאוזן.
"היה מושלם, אני חייבת לספר לך הכל." היא דיברה בהתרגשות.

"זה דורש מסיבת בנות?"
"זה דורש מסיבת בנות." אישרה סטייסי.
מסיבת בנות זה המסיבת פיג'מות שאני וסטייסי נוהגות לעשות. אנחנו מדברות כל הלילה בערך, שמות מסכות פנים ורואות סדרות.
"אני בדרך אלייך, סבבה?" היא שאלה ושמעתי דלת נסגרת, מה שאומר שהיא ידעה שהתשובה תהיה חיובית.

"מחכה לך," עניתי וניתקתי את הטלפון.
הלך לה טוב! איך אני מקווה שהוא הבן אדם בשבילה.
חשוב לי כל כך שסטייסי תהיה מאושרת. אנחנו מכירות אחת את השנייה מכיתה א' והיא הפכה לחלק מהחיים שלי.

שמעתי דפיקה בדלת, "פתוח," קראתי, סטייסי פתחה את הדלת ונכנסה לחדר שלי.
"ממתי את דופקת בדלת?" חקרתי, לדפוק זה לא משהו שסטייסי נהגה לעשות. היא פשוט נכנסת.
"לא יודעת, כנראה אינסטינקט," השיבה באדישות.
"אני רוצה לשמוע הכל." דרשתי והיא התיישבה על המיטה לידי.

"אוקיי, אז ככה, נסענו למסעדה ממש חמודה שהוא הכיר. דיברנו מלא, והוא החמיא לי על השמלה, אז מזל שיש אותך." היא קרצה לי, וראיתי את הסומק מתפשט על פניה עם כל מילה שהוסיפה. "אחרי המסעדה ישבנו בחוץ כי היה אוויר נעים והמשכנו לדבר, הוא היה כל כך נחמד." סיפרה בהתרגשות, "הוא גם ממש הטעם שלי."
"את לא מבינה אפילו כמה אני שמחה בשבילך." ספק צרחתי ספק אמרתי.
"רגע, אז למתי קבעתם שוב?" בדקתי.
"עוד יומיים."
"רגע, את יודעת במה נזכרתי?" שאלתי, "מחר בית ספר!" החופש היה כל כך כיף שלא רציתי שיגמר.
"מזל שכבר קנינו הכל, אה?"
"באמת מזל." הסכמתי.
פתאום היא הסתכלה סביב ומבטה קפא על התמונה שהסתכלתי מקודם. היא הייתה על השידה ולא על הקיר.

שיט, לא החזרתי אותה למקום. כל הכבוד, אוליביה.
היא ירדה מהמיטה ולקחה את התמונה.
"שוב הסתכלת בה?" שאלה באנחה, תוך כדי שהיא בוחנת את התמונה.
"זה יעזור אם אני אשקר?" ניסיתי להתחמק וחייכתי חיוך מזויף.
"אוליביה, את כבר יודעת מה אני חושבת," היא הצהירה, וכבר ידעתי את ההמשך.
"יש עוד הרבה בנים, כן, אני יודעת." נאנחתי. זה מה שסטייסי הייתה אומרת לי אחרי הפרידה.

"ברגע שתתני למישהו הזדמנות, אני מבטיחה לך, שהוא יתאהב בך." היא הביטה בעיני וניצוץ של רגש אמיתי וכנות הופיעו בהם.
"ואם לא? אם אני שוב אפגע?" העלתי את האפשרות ועיני עקצצו מהמחשבה.
"אם הוא יפגע בך אני אהרוג אותו." היא הבטיחה בחיוך משכנע.
"אני אחשוב על זה." נכנעתי והיא חיבקה אותי, השיער שלה היה בריח מרענן של קוקוס ושאפתי את הריח לאפי.

***

"אני כבר מוכנה משמונה בערך." הודיעה סטייסי בשיחת הוידאו, "למרות שהבית ספר מתחיל עוד חצי שעה,"
"מתאים לך," גיחכתי וטפחתי את המברשת עם הסומק על לחיי.
"הולכים ביחד, נכון?" היא וידאה.
"ברור, אנחנו הולכות ביחד לבית ספר מאז החטיבה בערך." עניתי כֶמובן מאליו.
"מי יודע, אולי יהיו כמה חתיכים בשבילך," היא חייכה אליי וראיתי אותה מתיישבת על המיטה במצלמה.
נאנחתי ומרחתי מעט ליפגלוס על שפתיי הורדרדות.
"אני מוכנה." הודעתי לאחר שהחזרתי את כל מוצרי האיפור למקומם בשידה.