עוד סיכוי לאהבה

פרק 36- מי פוגע בך? :)

נסענו למקום הצילומים האחרון, שבו סטייסי ומייקל עושים את הסצנה שלהם.
הם כבר היו ישובים באחד השולחנות.
המקום הוא מסעדה יוקרתית כזו, דומה לזו שהייתי עם מייקל באחד הדייטים שלנו.
במסעדה היו שולחנות עגולים עם מפה לבנה וכיסאות באותו הצבע, וברקע הסתובבו ניצבים, בשביל לספק תחושת מציאות.
אני וג'ייסון עמדנו מאחורי המצלמות וצפינו בסטייסי ומייקל משחקים את הקטע שלהם, הם שיחקו אותו בצורה מושלמת.
הם לא פספסו אף שורה או מילה וצחקו כשהיה צריך.

סטייסי אמרה את אחת השורות שלה, וידעתי שלאחר מכן זה הסימן של מייקל לנשק אותה.
הם התקרבו זה אל זה והפגישו בין שפתיהם.
זה הרגיש כל כך לא נכון.
לראות את החברה הכי טובה שלי צמודה ככה לחבר שלי.
אבל ידעתי שזה רק לסדרה.
בדיוק באותו הרגע הבזיק בראשי הרגע מהמסיבה.
התמונה של שפתיו של מייקל צמודות אל של אמה צצה בראשי, וכל הפלאשבקים מהמסיבה חלפו אל מול עיני.
טלטלתי את ראשי כדי לסלק את אותם הזכרונות וחזרתי למציאות, שבה מייקל וסטייסי בדיוק התרחקו זה מזה.
הצלמים הורידו את המצלמות ואמנדה ושאר הצוות החמיאו להם על הסצנה.

סטייסי ומייקל התקרבו ונעמדו לצידנו.
"שיחקתם ממש טוב." החמאתי להם,
"תודה." הם ענו באותו הזמן וחייכו אליי.
לאחר שצילמנו עוד כמה חלקים לסדרה סיימנו עם הצילומים להיום וביל החזיר אותנו לוילה.
עלינו במעלית כדי להגיע לחדרינו, ובדיוק כשיצאנו ממנה, מהחדר שלידינו יצא לא אחר מאשר ליאו.
הרגשתי שהאוויר עומד לאזול מריאותי כשהוא נעץ בי את מבטו הנקמני.
מתוך אינסטינקט הלכתי צעד אחד לאחור אל מאחורי מייקל, כך שגופו מסתיר אותי מפני ליאו, מייקל לא ממש שם לב לזה, וזה בדיוק מה שרציתי.

הבטתי הצידה, לחדרו של ליאו, והכל הציף אותי.
בהיתי כמה שניות בנקודה שבה הוא תפס אותי, ודמיינתי זאת בראשי, אך קולו של ליאו קטע את מחשבותי.
"איך הולך הצילומים?" שאל ליאו את ג'ייסון, ואני חושבת שהוא הסיר ממני את עיניו.
אלוהים, הוא נשמע כרגע כמו סתם בן אדם נחמד.
אבל פאקינג לא.
איזה מין בן אדם "נחמד" היה עושה דבר כזה לבחורה?
או למישהו בכללי?
"הולך טוב, אני חושב." ענה לו ג'ייסון בקלילות והם התחילו לפתח שיחה, סטייסי ומייקל השחילו כמה מילים לתוכה פה ושם, אבל עד מהרה כל השיחה הסתרבלה בראשי ובקושי יכולתי להקשיב למה שהם אומרים.

הרגשתי שאני חייבת לעוף מהמסדרון הזה.
הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס, הצמדתי אותו לאוזני וזייפתי שיחת טלפון, כולם הסתובבו להביט בי לרגע, וסימנתי להם שאני עוד מעט אחזור.
כשהם הסתובבו חזרה לדבר עם ליאו ברחתי לחדר.
דופק ליבי היה מהיר מהרגיל וסחרחורת תקפה את ראשי.
התחיל לי התקף חרדה.
בגלל ליאו.
סגרתי אחריי את הדלת ונעזרתי בקיר שמאחורי כדי להתיישב על הרצפה.
ירדתי לאט לאט לרצפה וניסיתי לנשום.
התחלתי להילחץ כשהאוויר לא נכנס לריאותיי.
זיעה קרה נטפה על פניי והתערבבה עם דמעותיי.