עוד סיכוי לאהבה

פרק 30- חיבוק לא צפוי :)

"אז... מייקל... נכון?" שון מלמל ותחב את מזלגו מלא האוכל לפיו.
מייקל הנהן ולגם מכוס המים שלו.
שון גמר לאכול וחשבתי מה הוא עומד לשאול את מייקל.
אם הוא עושה לי פדיחות זה הסוף שלו.
היינו בארוחת הצהריים, כולנו סביב שולחן האוכל.
ההורים שלי בהתחלה שאלו את מייקל כמה שאלות פה ושם: "איך הבית?" "איך הבית ספר החדש?"
אבל שון מסוגל לשאול שאלות לגמרי חסרות טאקט.

"הקרצייה מתנהגת אלייך יפה?" הוא החווה בראשו אליי. "או שאני אחנך אותה קצת?"
כמו שחשבתי, זה הסוף שלו.
שלחתי לו מבט זועף והוא גיחך. "רק שאלתי."
"שון סתום." לגלגתי ומזגתי לי מים מהקנקן אל הכוס.
לאחר שראיתי שמייקל ואני סיימנו לאכול הודתי להורי על הארוחה (גם מייקל) ועלינו לחדרי.
"אמרתי לך שהוא מציק." גלגלתי את עיני.
מייקל גיחך וצליל הודעות הפציץ את הטלפון שלנו.
פתחנו אותו וראינו שהחבורה רוצים להפגש.

"תכלס, אפשר אצלי, יש לי בית ריק." הציע מייקל, "מושלם, תכתוב להם." עניתי. שניות ספורות לאחר מכן מייקל שלח זאת בקבוצה.
כולם הסכימו וקבענו ללכת אליו.
ירדנו חזרה למטה.
"ביי, תודה על האוכל, אמא." נפרדתי ממנה כשהיינו בפתח הדלת.
"היה ממש טעים, תודה על האירוח." אמר מייקל.
"לאן אתם הולכים?" אבי הרים את ראשי מהטלפון והציץ אלינו.
"למייקל, כל החברים שלנו באים." עניתי בקצרה והוא הנהן. "תהנו."

הלכנו לביתו של מייקל וכשעמדנו בדלת הכניסה הוא חיפש בכיסי מכנסיו משהו.
"שיט." נאנח. "אין לי מפתח."
"אין לך אף אחד בבית?" שאלתי.
"אה, נכון, אני חושב שאואן בבית." הוא צעד לדלת ודפק בחוזקה.
לאחר שהדפיקות כבר לא נשמעו והיה שקט לכמה שניות, חיכינו.
לאחר קצת פחות מדקה לא הייתה תשובה, אז הוא דפק שוב.
"נו מה?" רטן מייקל.

הדלת נפתחה לאחר כמה שניות ואואן עמד שם.
"כמה זמן לקח לך לפתוח, מי ישמע היית במאדים." התלונן מייקל ונכנס לביתו כשידו אוחזת בשלי.
"הייתי בחדר שלי, זה לא כל כך רחוק משם." אואן סגר אחרינו את הדלת ועלה חזרה למעלה.
מייקל ואני התכוונו לשבת על הספה, אך דפיקה בדלת עצרה אותו ואילצה אותו לקום.
הוא פתח את הדלת והתאומות הגיחו פנימה.
"שלום!" הכריזה מאדי והתיישבה לידי על הספה. ואשלי לידה.
"היי!" עניתי באותה התלהבות ומייקל חזר לשבת.
כמה דקות לאחר מכן ג'ייסון וסטייסי הגיעו.
הפעלנו את אחת הסדרות שהתחלנו יחד ושקענו בצפייה ממושכת.

רעש צעדים גרם לכולם להסתובב בבת אחת אל המטבח, וראינו שם את אואן מוזג מים.
"אואן, מתי אתה הולך?" שאל מייקל.
"מה זאת אומרת?" אואן הסתובב אל מייקל.
"זאת אומרת שבניתי על בית ריק."
אואן לגם מהכוס באיטיות. "אז קיבלת בית ריק פלוס אואן." הוא התחכם והלך חזרה למדרגות, נעלם שוב בחדרו.
"פשוט תתעלמו ממנו." מייקל נאנח וחזר לצפות בסדרה.
"זה לא יהיה כל כך קשה, בהתחשב בעובדה שהוא נמצא למעלה כל הזמן בערך." מלמלה מאדי וגיחכה.