עוד סיכוי לאהבה

פרק 40 (ספיישל) :)

לפני שנתחיל אני אגיד שבגלל שהרבה ממכם רצו הפרק הזה מנקודת מבט של סטייסי.
קריאה מהנה :)

------------------------
חשבתי שאני עומדת להתרסק על הרצפה כשראיתי
אותם בים.
לפני כמה שבועות אוליביה סיפרה לי שהיא יצאה לריצה ושכדאי לי גם לנסות מתישהו, אבל כשהחלטתי לקחת את ההצעה שלה ולצאת לריצה בים לא ציפיתי שאראה אותה מתנשקת עם החבר שלי.
הבטתי בהם כמה שניות, קפואה במקומי, כשהם לבסוף התרחקו זה מזה.
לפתע מבטה של אוליביה פגש את שלי.
גם ג'ייסון הסיט את מבטו והסתכל עליי.
אז הסתובבתי וברחתי משם, מבלי להסתכל אחורה, כשהדמעות שברחו מעיני טישטשו את ריאתי.
אבל המשכתי לרוץ בכל זאת.
"סטייסי!" שמעתי את קולה של אוליביה, לא רחוק ממני.

אני לא מאמינה עליה.
אני לא מאמינה על שניהם.
המשכתי לרוץ, מבלי לדעת לאן אפילו, רק להתרחק משני הבוגדים האלה.
לבסוף נעצרתי בגינה שהייתה ריקה והתיישבתי על הדשא שם.
ופשוט התפרקתי.
שחררתי הכל.
בחיים לא היה לי משהו רציני עם מישהו, ועד שמצאתי את הבן אדם שאני באמת אוהבת, הוא הולך לחברה הכי טובה שלי.
באמת שלא הבנתי מה האינטרס של אוליביה לעשות את זה.
יש לה את מייקל.
וכשהיא איתו היא נראית כמו הבחורה הכי שמחה בעולם.
אז למה?

טמנתי את ראשי בין ברכיי הכפופות ונתתי לדמעות לרדת ולהרטיב את הטייטס שלי.
הרגשתי רטט מהכיס שבמכנס שלי, וכשהכנסתי את ידי לתוכו הבנתי שזה מהטלפון שלי.
לא הייתי צריכה להסתכל כדי לדעת שג'ייסון הוא זה שהתקשר.
בנוסף הוא שלח לי עוד מלא הודעות.
ריסנתי את הרצון שלי להשליך את הטלפון על הרצפה, החזרתי אותו לכיס והמשכתי לבכות אל תוך ברכיי.
כשהצלצול השמיני נשמע כבר לא יכולתי להמשיך לשמוע את הצליל החופר הזה ועניתי לטלפון, אבל רק בשביל להגיד לג'ייסון להפסיק לנסות לדבר איתי.
"סטייסי, אני-"
"אל תתקשר אליי." קטעתי אותו וניתקתי את השיחה.

לאחר בערך חצי שעה החלטתי לחזור לוילה. כי כבר נהיה קריר ואני עם גופיה וטייטס, וגם זה לא שיש לי עוד ברירה, אין לי מה לעשות ברחוב.
הלכתי לכיוון הוילה, ולאחר עשר דקות בערך הגעתי למבנה הגדול והמפואר.
נכנסתי לבפנים, ולאחר מכן למעלית ולחצתי על הכפתור של הקומה הרביעית.
תכננתי לנעול את עצמי באחד החדרים הריקים.
כשהמעלית נפתחה ראיתי את ג'ייסון ואוליביה, כשג'ייסון הולך במעגלים והטלפון צמוד לאוזנו.
"טוב, אני הולך לחפש אותה." הודיע ג'ייסון והסתובב ללכת, אך קפא כשראה אותי.
יצאתי מהמעלית, "אל תטרח." יריתי לעברו ועקפתי את שניהם בדרך אל אחד החדרים הריקים, אך ידה של אוליביה עצרה אותי. "חכי, סטייסי." היא הפצירה בי.

"אל תגעי בי." אמרתי, והיא שחררה את ידי בחוסר רצון, כשעיניה מתחננות אליי. "חשבתי שאת חברה שלי."
התחרטתי על המילים האלה כשראיתי את הבעת פניה הפגועה של אוליביה.
"סטייסי, זה היה רק לסדרה." ג'ייסון התקרב אליי עד שנעמד מולי, אבל מותיר לי כמה סנטימטרים של מרווח.
"לא, ג'ייסון. רק לסדרה היה אתמול." דמעה נוספת נחתה על פניי, ניגבתי אותה במהירות עם גב כף ידי.
הם לא יראו אותי נשברת.