עוד סיכוי לאהבה

פרק 2- ג'ייסון :)

ללכת לקניון זה אחד הבילויים האהובים עליי ועל סטייסי. בין אם זה לקנות שמלות חדשות לאירועים והשקות או בין אם זה סתם בשביל לקנות בגד ים חדש במבצע של 1+1.
"מה אומרת על זה?" שאלה סטייסי כשיצאה מתא המדידה לבושה בשמלה כסופה נוצצת.

"חמודה," עניתי במעט אדישות, יש לה בערך עוד מיליון שמלות בדיוק כאלה בארון.
היא נכנסה חזרה לתא המדידה וסגרה את הווילון.
כשיצאה עם שמלה שחורה, היא נראתה לא בנוח כל כך ומשכה את קצוות השמלה למטה.
"היא יפה, אבל אני חושבת שהיא קצרה מידי." טענה ורטנה בייאוש.

"את לא צריכה להיות עסוקה בלהוריד אותה למטה בזמן הדייט," הזכרתי לה וסקרתי את השמלה פעם אחרונה, "יש לך עוד אופציה בתא?"
"אחרונה." ענתה ונעלמה בתא המדידה.
השמלה האחרונה הייתה ההגדרה לשלמות. במיוחד על סטייסי.
היא יצאה עם שמלה צמודה בצבע אדום וקשירה בגב. הכתפיות היו דקות, ועם תיק צד קטן זה יכול להיות מושלם.

"וואו, היא לגמרי מחמיאה לך." אמרתי בהתפעלות מהשמלה שהייתה אמורה להיות פשוטה יחסית, אבל היא הייתה מהממת.
סטייסי הסתובבה, פתחה את וילון התא מבלי להכנס אליו והביטה בעצמה במראה שבתא.
"האמת, היא באמת יפה." אמרה ועשתה סיבוב קטן, השמלה התנופפה סביב גופה.

הלכנו לקופה לאחר שסטייסי הורידה את השמלה שהתכוונה לרכוש והניחה אותה על הדלפק.
"אני אקח אותה." אמרה בהחלטיות וחייכה חיוך קטן.
המוכרת הקלידה במרץ במחשב שלפניה וסימנה לסטייסי להעביר את כרטיס האשראי שלה.
"תהני." הכריזה המוכרת החביבה לאחר שהרכישה בוצעה.
"תודה רבה!"

חזרנו לביתה של סטייסי וישבנו על המיטה הלבנה שבחדרה.
"תגידי, רוברטו נתן לך את המספר שלו? כאילו, של האחיין שלו," שאלתי אותה כבדרך אגב בזמן ששילבתי את רגליי לישיבה מזרחית.
"כן, גם דיברנו מלא אתמול בלילה, אני חושבת שהוא נחמד." סטייסי חייכה בתגובה.
"איך קוראים לו?"
"ג'ייסון." היא הניחה את מרפקה על רגלה והשעינה את ראשה על ידה, "הוא סיפר לי שהוא בכיתה שלנו, זאת אומרת, בסוף החופש יעלה לי"ב. ויש לו שתי אחיות תאומות, הוא הבכור."

"אה הוא לא בבית ספר שלנו?" שאלתי.
"לא, אבל בגלל שהוא והמשפחה שלו עברו דירה מהצפון לכאן, אז בהמשך השנה הוא יצטרף לבית ספר שלנו, בינתיים הם בעיקר מארגנים את הבית שלהם."

"וואו, יצא לך טוב... תדמייני שאתם תהיו באותה הכיתה!" נכנסתי לפנטזיה רומנטית של סטייסי ובחור שהיא בקושי מכירה.
"אוליביה, רגע, רגע, קודם שבכלל נמשיך מדייט ראשון." הרגיעה אותי סטייסי. מה שהיא אמרה נשמע הגיוני.

"מה השעה? כמה זמן נשאר לך להתארגן?" חיפשתי את הטלפון שלי כדי לבדוק את השעה.
"אני חושבת שאת יותר לחוצה ממני. רק חמש, יש עוד שלוש שעות."
"את לחוצה?" שאלתי בגלל מה שאמרה.
"קצת, אני לא אשקר," ענתה.