פרק 33- בעיה בתסריט :)

988 45 21
                                    

"הכל מובן?" שאל רוברט בטלפון, לאחר שכבר הסביר לנו אלף פעמים.
"התשובה שלנו לא השתנתה מאז הפעם האחרונה ששאלת." ציין ג'ייסון בחוסר סבלנות.
"בסדר, אז פעם אחרונה."
פלטנו קריאת אנחה ורוברטו התחיל להסביר שוב מה יקרה.
"כשאתם מגיעים הם יסבירו לכם את התפקידים, על מה הסדרה, מה יצלמו, ועוד כמה פרטים כנראה." הוא חיכה רגע והמשיך. " אתם תעברו על הטקסטים, ובגלל שתשארו שם עד אחר הצהריים או אפילו יותר, יכול להיות שתצלמו את הפרק הראשון היום." ציין רוברטו. "אבל זה רק אם תקשיבו להם ולא תעשו שטויות."

במהלך הנסיעה רוברטו התקשר לג'ייסון כדי להסביר לכולנו על המשך יום החזרות.
חשוב לציין שהוא הסביר לנו את זה כבר יותר מארבע פעמים לפני כן.
אני ממש מתרגשת.
רוברטו גם אמר לנו שהסדרה תעלה לערוצים בעוד פחות מחודש. אז נוכל כל החבורה לראות יחד את פרק הבכורה.
אנחנו נוסעים כבר בערך עשרים דקות, אולי יותר, והנופים שחולפים על פניי מוצאים חן בעיני.
בדיוק עברנו שדה מלא פרחים צבעוניים, ולאחר שנסענו עוד כמה דקות הגענו למקום.

ירדנו מהאוטו וביל איחל לנו בהצלחה ונסע.
מולנו היה מבנה שנראה יחסית חדש.
הצבע שעליו היה לבן ונראה שהוא נבנה בכמה שנים האחרונות.
גודלו היה בינוני, ודלת חומה עם ידית עגולה הייתה בכניסה.
"זה המקום?" שאלה סטייסי והביטה סביב.
"כנראה שכן..." עניתי והתקדמנו באיטיות לדלת.
הושטתי את ידי ודפקתי עליה בהיסוס קל.
כמה שניות עברו עד שהדלת נפתחה, ואישה בסביבות גיל ה-30 פתחה לנו.
"שלום!" היא חייכה בנחמדות. "אתם של רוברטו, נכון?"
"כן." ענה מייקל.
"כנסו," היא החוותה בידה אל תוך הבית ונכנסנו אחד אחרי השני.

גם בפנים, כמו בחוץ, הבית היה נראה חדש והרהיטים היו נקיים.
ספת משי הוצבה מולנו, כמה אנשים ישבו מול מחשב בצמוד לקיר הימני, שעל ראשם אוזניות, ומצלמות הוצבו ברחבי הבית.
"אני אמנדה." הציגה את עצמה בחיוך. "ממש אהבנו את כישורי המשחק שלכם. אתם הולכים להצליח בתעשייה הזאת."
הודנו לה על המחמאה והתיישבנו על הספת משי, כשאמנדה ישבה מולנו על כיסא מעץ.
היא שאלה אותנו אם אנחנו כבר יודעים את העלילה של הסדרה,
"האמת שלא," עניתי.

"אז נספר לכם על הכל היום. יכול להיות שיקח לכם קצת זמן לקלוט אותה, הכל בסדר." הסבירה אמנדה. "אלה הצוות של ההפקה," היא הצביעה על האנשים שישבו במחשב עם האוזניות, הם הרימו את מבטם אלינו ונופפו לשלום בחיוך. "בהמשך תכירו גם אותם. עכשיו אני אסביר לכם על הסדרה וכל אחד יקבל הסבר על הדמות שלו."
הנהנו בהסכמה.
"לסדרה קוראים 'האמת', והיא מספרת את סיפורן של שתי חוקרות סמויות. קיילי," היא הסתכלה על סטייסי, "וסופיה." מבטה עבר אליי.
זה אומר שעכשיו אני סופיה?

"סטייסי מגלמת את קיילי, ואוליביה את סופיה." הסבירה והמשיכה. "אתן חוקרות סמויות במשך שנתיים כבר, ואתן מנסות לפענח תיק שנסגר לפני שנים, על רצח של חברה שלכן." היא דיברה באיטיות וחיכתה שנפנים את כל המידע. "במהלך הסדרה אתן פוגשות את ג'וני, שהוא ג'ייסון. ואת אוליבר, שהוא מייקל." היא הסתכלה על הבנים.
"אמנדה, אני חושב שסיימנו." קטע אותה אחד האנשים שישב במחשב והוריד את האוזניות שלו.
"אנדרו, אני סומכת עלייך שזה יצא טוב." היא אמרה לו והוא הנהן והחזיר את האוזניות לראשו.
מבטה חזר אלינו. "קיילי וסופיה מתחברות לאוליבר וג'וני, ונפגשות איתם לאחר החקירות. בסופו של דבר הן מספרות להם על התפקיד שלהן כסוכנות סמויות."

עוד סיכוי לאהבהWhere stories live. Discover now