עוד סיכוי לאהבה

פרק 4- החבר של ג'ייסון :)

כשקמתי בבוקר למחרת שמעתי רעשים מהסלון למטה, לא הספקתי להתאושש מהשינה והעפתי את השמיכה מעליי כדי לרדת לבדוק אם סטייסי וג'ייסון התעוררו.
הצטמררתי כשהרצפה הקרה פגשה את רגליי היחפות, לא טרחתי לשים גרביים כי הייתי סקרנית מידי.

בסלון ראיתי אותם יושבים ומדברים על הספה, כשסטייסי הבחינה בי היא חייכה וסימנה לי לבוא, כאילו חיכתה לי והגעתי בדיוק בזמן המתאים.
היא לבשה פיג'מה קצרה בצבע תכלת, גופיה דקה ומכנסון, ושיערה היה אסוף בגולגול מרושל, חיוך נדבק על פניה כשבדיוק צחקה ממשהו שאמר ג'ייסון.

"בדיוק דיברנו עלייך!" היא הכריזה ופינתה לי מקום לידה על הספה.

"שני רכלנים." הקנטתי בצחוק והתיישבתי לידה בספה, כבשתי פיהוק ושפשפתי את עיניי הכמעט רדומות.

סטייסי גיחכה והסבירה. "רצינו לשאול אם רוצה לבוא איתנו לים?" היא החליפה מבט עם החבר שלה, ואני הייתי קצת מבולבלת.

"אתם לא מעדיפים להיות לבד?" החזרתי שאלה, לא רציתי להיות גלגל שלישי.

"אם היינו מעדיפים להיות לבד לא היינו מציעים לך," צחקקה החברה הכי טובה שלי, ואז ג'ייסון הוסיף כבדרך אגב, "אני גם מביא את אחד החברים שלי." הוא ישב ליד סטייסי ולבש חולצה פשוטה, שיערו החום נשמט על מצחו והיה בצבע תואם לעיניו.

כל העניין הזה קצת בלבל אותי. הסתכלתי על סטייסי, מחפשת רמז למה כדאי לי לענות, והיא הנהנה אליי במבט משכנע.

מה יש לי להפסיד?

"אוקיי, אני אבוא." משכתי בכתפיי, והיא חייכה בשביעות רצון.

"תהיו מוכנות בארבע, נבוא לאסוף אתכן." סיכם ג'ייסון בפשטות ושתינו הנהנו.

לאחר משהו כמו סרט אחד, ארוחת בוקר ענקית וקצת דיבורים ג'ייסון הלך ונשארנו אני וסטייסי. ישבנו על המיטה בחדר שלה, השמיכה על המיטה הייתה פרוסה על כל אורכה, והכריות - ארבע סך הכל - היו מונחות באופן מסודר על המיטה ואנחנו נשענו עליהן.

אור השמש קרן מחלון המרפסת בחדרה ולכן לא היה צורך בהדלקת המנורה, חדרה של סטייסי תמיד מסודר, הכל במקום 24/7, מה שאי אפשר להגיד על החדר שלי.

"אז מה את אומרת על הסידור שעשיתי לך?" קולה של סטייסי גרם לי להפסיק לבחון את חדרה, מצחי התקמט בבלבול כששלחתי אליה מבט לא מבין.

"טיפשונת, חבר של ג'ייסון!" היא הצהירה כמובן מאליו, ואז כאילו נדלקה הנורה בראשי הבנתי כמה תמימה יצאתי.

פלטתי קריאת אנחה ושקעתי עמוק יותר למזרון שלה. "אוי נו, באמת לקחת את זה לכיוון הזה? את יודעת שאני עדיין-"

"לא התגברת על זאק. אני יודעת." היא הוציאה לי את המילים מהפה, הבחורה הזאת מכירה אותי טוב מידי. "אבל רק תחשבי על זה, להפך. יכול להיות שבגלל זה תתגברי על זאק, זו יכולה להיות התחלה חדשה." היא התעקשה, וידעתי שהיא צודקת.