עוד סיכוי לאהבה

פרק 12- שטויות בבריכה :)

"אנחנו באות להפיל אתכם!" צעקתי לבנים על כתפיה של סטייסי בזמן שהיא רצה לעבר ג'ייסון ומייקל.
"נראה אתכן," החזיר לי ג'ייסון והתקדם לעברינו עם מייקל על כתפיו.
זה היה יום למחרת, לאחר שישנו אצל מייקל הלכנו לבית הספר, כרגיל, ואחר הצהריים חזרנו לביתו של מייקל ונכנסנו לבריכה. המשפחה שלו לא הייתה בבית, כך שהבית היה כולו לרשותינו.

התאומות לא יכלו להגיע מפני שהיה להן מבחן ללמוד, כך שהיינו רק אני, מייקל, ג'ייסון, וסטייסי.
סטייסי רצה בבריכה-יותר נכון ניסתה בגלל המים שהקשו עליה- עד שהייתה מול ג'ייסון, כך שמייקל היה בהבדל של ראש מעליי.
"אוליביה, תפילי אותם!" צעקה סטייסי בזמן שניסתה לדחוף את ג'ייסון, וכמעט הפילה גם אותי מהדחיפה שלו.

ניסיתי להפיל את מייקל אך הוא לא נפל מאף אחד מהנסיונות שלי, זה לא נראה כאילו זה הזיז סנטימטר מגופו. הוא היה יציב כמו בול עץ ודחיפה אחת שלו גרמה לי כמעט להתנפץ למים.
"מייקל, לא לוותר לה רק כי אתם ביחד כן?" אמר ג'ייסון והשפריץ מים על סטייסי כדי להסיח את דעתה.

"הי! זה לא חוקי!" התלוננה סטייסי והשפריצה גם היא על ג'ייסון. שנייה אחת שלא התרכזתי, ובום אני במים יחד עם סטייסי.
"יאללה, עוד אחד כזה?" שאל מייקל ונתן לג'ייסון כיף, עדיין על כתפיו.
"הפעם אני וג'ייסון נגדכם." אמרה סטייסי בזמן שג'ייסון הפיל את מייקל בפראות למים.
"אוליביה, מנצחים אותם." מייקל נעמד לידי.
"ברור." עניתי והוא התכופף וצלל למים, גם ג'ייסון עשה זאת ואני וסטייסי עלינו על כתפיהם.

פתאום הרגשתי שמייקל עולה ואני איתו. אחזתי בראשו כשהוא התקרב אל ג'ייסון וסטייסי כדי לא ליפול לפני שהתחלנו.
הם עמדו אחד מול השני ואני וסטייסי צחקקנו למעלה.
ניסיתי לדחוף אותה אך היא עצרה את זרועותי ותפסה אותן. כשניסיתי להשתחרר מאחיזתה התנדנדתי על ראשו של מייקל.
לבסוף הצלחתי להפיל אותה בדחיפה בזמן שניסתה להתייצב מחדש, היא נפלה אחורה ולקחה איתה גם את ג'ייסון, מים נתזו לכל עבר.

"כיסחנו אותם, אה?" מייקל הוריד אותי בזהירות חזרה למים.
"לגמרי." הסכמתי, הוא הניח את זרועו על כתפיי וקירב אותי אליו. מאמץ אותי קרוב אליו.
ג'ייסון וסטייסי עלו חזרה על פני המים, סטייסי הסיטה קבוצת שיער רטוב מפניה וצחקה.
"זה סתם כי נתנו לכם לנצח," גלגל ג'ייסון את עיניו וצחוק נפלט מפיו.
"מה שתגיד," מלמלתי והנחתי את ראשי בשקע שבין צווארו לכתפיו של מייקל. הוא נשק לשיערי הרטוב ושיחק איתו באצבעותיו.

לאחר כמה דקות ג'ייסון וסטייסי פרשו וחזרו לתוך ביתו של מייקל בזמן שאנחנו המשכנו להיות בבריכה. השמיים כבר התמלאו חשיכה ורק כוכבים בודדים נראו בהם.
המים כבר נהפכו לקרירים, אבל לא ממש התייחסתי לזה. מייקל גרם לי לא לשים לב לכל מה שקורה סביב. מייקל גרם לי להרגיש כאילו אני והוא זה הדבר היחידי שקיים כרגע.
הוא גרם לי להרגיש מיוחדת.
הרגשתי מיוחדת.

רק כשיצאנו מהבריכה הבנתי כמה קר בחוץ. הרוח הכתה בי כמו סטירה והקור הרעיד את גופי.
מייקל עטף אותי במגבת שהונחה על אחד מכיסאות הנוח בצידי הבריכה, ועליו הוא רק זרק את המגבת והיא נחה על כתיפו.
ישבנו בכיסא נוח שעד לפני כמה דקות הונחה עליו מגבת. יותר נכון, מייקל ישב ואני ישבתי בין רגליו-לא היה לנו כוח להביא עוד כיסא.

"עדיין קר לך?" הוא שאל ועם ידו השעין אותי לאחור, כך שגבי היה על חזהו. מסתכל עליי בעיניו וחיוכו התמידי פרוס על פניו היפות.
"ל-לא." עניתי כששפתיי רועדות, אבל זה שרעדתי רק הסגיר אותי.
הוא הושיט את ידו לרצפה והרים משם ג'קט גדול בצבע לבן. הוא העביר לי את הג'קט והודתי לו בחיוך בזמן שלבשתי אותו, מקווה שלא ששמים לב ללחיי הסמוקות.

הג'קט שלו היה חמים והריח שלו נותר עליו. שאפתי את הריח הזה ועצמתי את עיני בזמן שמייקל ליטף את שיערי, שעדיין היה רטוב מהבריכה.
כשנכנסנו חזרה הביתה בדיוק תפסנו את ג'ייסון וסטייסי באמצע נשיקה, נראה שהם היו ככה כבר כמה דקות.
הם עמדו באמצע הסלון, סטייסי אחזה בעורף של ג'ייסון והוא במותניה בזמן שהם מעמיקים את הנשיקה.

צפינו במתרחש עד שהרגשתי שאנחנו קצת חודרים לפרטיות, קצת יותר מידי.
"אהמ," כחכחתי בגרוני, הם הסתובבו והביטו בי ובמייקל, נבוכים.
"אה, אתם... יצאתם מהבריכה," אמר ג'ייסון וגירד בשיערו. "טוב, אני חושב שהגיע הזמן לחזור הביתה."

----------------------------------

היושששש
סורי שזה היה פרק קצר היה לי פחות משעה לכתוב היוםםםם
כנראה שגם מחר לא יהיה לי זמן, כבר נראה
אם אהבתם תצביעו ותגיבו מה דעתכםםםם
בייייי 3>